יחזקאל 7

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל פרק ז', הנביא מוסר מסר מאת ה' המכריז על החורבן והמשפט הממשמשים ובאים שיגיעו על עם ישראל. הפרק מתאר את החורבן המוחלט של ירושלים והסביבה כתוצאה ממרידתם באלוהים.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 ואתה בן-אדם, כה-אמר אדוניי יהוה לאדמת ישראל--קץ: בא הקץ, על-ארבע כנפות הארץ.

3 עתה, הקץ עלייך, ושילחתי אפי בך, ושפטתיך כדרכייך; ונתתי עלייך, את כל-תועבותייך.

4 ולא-תחוס עיני עלייך, ולא אחמול: כי דרכייך עלייך אתן, ותועבותייך בתוכך תהיינה, וידעתם, כי-אני יהוה. {פ}

5 כה אמר, אדוניי יהוה: רעה אחת רעה, הנה באה.

6 קץ בא, בא הקץ הקיץ אלייך; הנה, באה.

7 באה הצפירה אליך, יושב הארץ; בא העת, קרוב היום מהומה--ולא-הד הרים.

8 עתה מקרוב, אשפוך חמתי עלייך, וכיליתי אפי בך, ושפטתיך כדרכייך; ונתתי עלייך, את כל-תועבותייך.

9 ולא-תחוס עיני, ולא אחמול: כדרכייך עלייך אתן, ותועבותייך בתוכך תהיינה, וידעתם, כי אני יהוה מכה.

10 הנה היום, הנה באה: יצאה, הצפירה--צץ המטה, פרח הזדון.

11 החמס קם, למטה-רשע; לא-מהם ולא מהמונם, ולא מהמהם--ולא-נוה בהם.

12 בא העת, הגיע היום--הקונה אל-ישמח, והמוכר אל-יתאבל: כי חרון, אל-כל-המונה.

13 כי המוכר, אל-הממכר לא ישוב, ועוד בחיים, חיתם: כי-חזון אל-כל-המונה לא ישוב, ואיש בעוונו חיתו לא יתחזקו.

14 תקעו בתקוע והכין הכול, ואין הולך למלחמה: כי חרוני, אל-כל-המונה.

15 החרב בחוץ, והדבר והרעב מבית: אשר בשדה, בחרב ימות, ואשר בעיר, רעב ודבר יאכלנו.

16 ופלטו, פליטיהם, והיו אל-ההרים כיוני הגיאיות כולם, הומות--איש, בעוונו.

17 כל-הידיים, תרפינה; וכל-ברכיים, תלכנה מים.

18 וחגרו שקים, וכיסתה אותם פלצות; ואל כל-פנים בושה, ובכל-ראשיהם קורחה.

19 כספם בחוצות ישליכו, וזהבם לנידה יהיה--כספם וזהבם לא-יוכל להצילם ביום עברת יהוה, נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו: כי-מכשול עוונם, היה.

20 וצבי עדייו לגאון שמהו, וצלמי תועבותם שיקוציהם עשו בו; על-כן נתתיו להם, לנידה.

21 ונתתיו ביד-הזרים לבז, ולרשעי הארץ לשלל; וחיללוהו.

22 והסיבותי פניי מהם, וחיללו את-צפוני; ובאו-בה פריצים, וחיללוה. {פ}

23 עשה, הרתוק: כי הארץ, מלאה משפט דמים, והעיר, מלאה חמס.

24 והבאתי רעי גויים, וירשו את-בתיהם; והשבתי גאון עזים, וניחלו מקדשיהם.

25 קפדה-בא; וביקשו שלום, ואין.

26 הווה על-הווה תבוא, ושמועה אל-שמועה תהיה; וביקשו חזון, מנביא--ותורה תאבד מכוהן, ועצה מזקנים.

27 המלך יתאבל, ונשיא ילבש שממה, וידי עם-הארץ, תיבהלנה; מדרכם אעשה אותם, ובמשפטיהם אשפטם, וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

יחזקאל פרק ז' הוא תזכורת עוצמתית ומפכחת לתוצאות החטא והאי ציות. הדימויים החיים של הפרק מציירים תמונה עגומה של החורבן הממשמש ובא שעתיד לבוא על עם ישראל. כעסו של האדון נדלק עליהם בגלל הניאוף הרוחני ועבודת האלילים שלהם, והם יימסרו לאויביהם כתוצאה מכך. בזמן שאנו קוראים פרק זה, איננו יכולים שלא להיפגע מהדחיפות של המסר. זו קריאה לתשובה ואזהרה לחזור לאלוהים לפני שיהיה מאוחר מדי. ה' סבלני ורחום, אבל מגיע שלב שבו יש לשרת את צדקתו. בחיינו, גם אנחנו חייבים להיזהר לאזהרה זו. עלינו לבחון את ליבנו ולהתרחק מכל אלילים שהצבנו לפני אלוהים. עלינו לחפש את פניו ואת רצונו בחיינו, ולבטוח ברחמיו ובחסדיו. אל לנו לחכות עד שיהיה מאוחר מדי לחזור אל האדון.