יחזקאל, 5

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל ה', הנביא יחזקאל מקבל הוראה מאלוהים לגלח את ראשו ואת זקנו בחרב כסמל לפסק הדין הקרוב על ירושלים. השיער מייצג את בני ירושלים, שיהיו מפוזרים ונרדף בין העמים. הפרק חוזה את הזוועות שעומדות בפני העיר, כולל רעב, מגפה ומלחמה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ואתה בן-אדם קח-לך חרב חדה, תער הגלבים תיקחנה לך, והעברת על-ראשך, ועל-זקנך; ולקחת לך מאזני משקל, וחילקתם.

2 שלישית, באור תבעיר בתוך העיר, כמלאות, ימי המצור; ולקחת את-השלישית, תכה בחרב סביבותיה, והשלישית תזרה לרוח, וחרב אריק אחריהם.

3 ולקחת משם, מעט במספר; וצרת אותם, בכנפיך.

4 ומהם, עוד תיקח, והשלכת אותם אל-תוך האש, ושרפת אותם באש: ממנו תצא-אש, אל-כל-בית ישראל. {פ}

5 כה אמר, אדוניי יהוה, זאת ירושלים, בתוך הגויים שמתיה; וסביבותיה, ארצות.

6 ותמר את-משפטיי לרשעה, מן-הגויים, ואת-חוקותיי, מן-הארצות אשר סביבותיה: כי במשפטיי מאסו, וחוקותיי לא-הלכו בהם. {ס}

7 לכן כה-אמר אדוניי יהוה, יען המונכם מן-הגויים אשר סביבותיכם, בחוקותיי לא הלכתם, ואת-משפטיי לא עשיתם; וכמשפטי הגויים אשר סביבותיכם, לא עשיתם.

8 לכן, כה אמר אדוניי יהוה, הנני עלייך, גם-אני; ועשיתי בתוכך משפטים, לעיני הגויים.

9 ועשיתי בך, את אשר לא-עשיתי, ואת אשר-לא-אעשה כמוהו, עוד--יען, כל-תועבותייך. {פ}

10 לכן, אבות יאכלו בנים בתוכך, ובנים, יאכלו אבותם; ועשיתי בך שפטים, וזיריתי את-כל-שאריתך לכל-רוח. {ס}

11 לכן חי-אני, נאום אדוניי יהוה, אם-לא יען את-מקדשי טימאת, בכל-שיקוצייך ובכל-תועבותייך; וגם-אני אגרע ולא-תחוס עיני, וגם-אני לא אחמול.

12 שלישיתך בדבר ימותו, וברעב יכלו בתוכך, והשלישית, בחרב ייפלו סביבותייך; והשלישית לכל-רוח אזרה, וחרב אריק אחריהם.

13 וכלה אפי, והניחותי חמתי בם--והינחמתי; וידעו כי-אני יהוה, דיברתי בקנאתי, בכלותי חמתי, בם.

14 ואתנך לחורבה ולחרפה, בגויים אשר סביבותייך, לעיני, כל-עובר.

15 והייתה חרפה וגדופה, מוסר ומשמה, לגויים, אשר סביבותייך: בעשותי בך שפטים באף ובחמה, ובתוכחות חמה--אני יהוה, דיברתי.

16 בשלחי את-חיצי הרעב הרעים בהם, אשר היו למשחית, אשר-אשלח אותם, לשחתכם--ורעב אוסף עליכם, ושברתי לכם מטה-לחם.

17 ושילחתי עליכם רעב וחיה רעה, ושיכלוך, ודבר ודם, יעבור-בך; וחרב אביא עלייך, אני יהוה דיברתי. {פ}

פַּרשָׁנוּת

הפרק הוא תיאור חי של משפט אלוהים על עם מורד וחסר תשובה. זה גם מראה שמשפטו של אלוהים הוא לעתים קרובות תוצאה של אי-ציות של עמו לחוקיו ולפקודותיו. עם זאת, יש גם זיק של תקווה בפרק, שכן יחזקאל חוזה זמן שבו אלוהים יאסוף את עמו בחזרה לירושלים וישקם את העיר. פרק זה משמש אזהרה לכל האנשים להקשיב לקריאתו של אלוהים לחזור בתשובה ולציות, פן יתמודדו עם משפטו.