יחזקאל, 47

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

בפרק 47 של יחזקאל, יש לנביא חזון של נהר מקדש הזורם מקודש המקדש. כשהמים עולים, הם מביאים חיים וריפוי לשממה העקרה, ודייגים מסוגלים לתפוס דגים רבים בנהר.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וישיבני, אל-פתח הבית, והנה-מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה, כי-פני הבית קדים; והמים יורדים, מתחת מכתף הבית הימנית, מנגב, למזבח.

2 ויוציאני, דרך-שער צפונה, ויסיבני דרך חוץ, אל-שער החוץ דרך הפונה קדים; והנה-מים מפכים, מן-הכתף הימנית.

3 בצאת-האיש קדים, וקו בידו; וימד אלף באמה, ויעבירני במים מי אופסיים.

4 וימד אלף, ויעבירני במים מים ברכיים; וימד אלף, ויעבירני מי מותניים.

5 וימד אלף--נחל, אשר לא-אוכל לעבור: כי-גאו המים מי שחו, נחל אשר לא-ייעבר.

6 ויאמר אליי, הראית בן-אדם; ויוליכני וישיבני, שפת הנחל.

7 בשובני--והנה אל-שפת הנחל, עץ רב מאוד: מזה, ומזה.

8 ויאמר אליי, המים האלה יוצאים אל-הגלילה הקדמונה, וירדו, על-הערבה; ובאו הימה, אל-הימה המוצאים ונרפו המים.

9 והיה כל-נפש חיה אשר-ישרוץ אל כל-אשר יבוא שם נחליים, יחיה, והיה הדגה, רבה מאוד: כי באו שמה המים האלה, ויירפאו וחי--כול אשר-יבוא שמה, הנחל.

10 והיה עמדו עליו דווגים, מעין גדי ועד-עין עגליים--משטוח לחרמים, יהיו; למינה תהיה דגתם, כדגת הים הגדול רבה מאוד.

11 ביצותיו וגבאיו ולא יירפאו, למלח ניתנו.

12 ועל-הנחל יעלה על-שפתו מזה ומזה כל-עץ-מאכל לא-ייבול עלהו ולא-ייתום פרייו, לחודשיו יבכר--כי מימיו, מן-המקדש המה יוצאים; והיה פרייו למאכל, ועלהו לתרופה. {פ}

13 כה אמר, אדוניי יהוה, גה גבול אשר תתנחלו את-הארץ, לשני עשר שבטי ישראל--יוסף, חבלים.

14 ונחלתם אותה, איש כאחיו, אשר נשאתי את-ידי, לתיתה לאבותיכם; ונפלה הארץ הזאת, לכם--בנחלה.

15 וזה, גבול הארץ: לפאת צפונה מן-הים הגדול, הדרך חתלון--לבוא צדדה.

16 חמת ברותה, סבריים, אשר בין-גבול דמשק, ובין גבול חמת; חצר, התיכון, אשר, אל-גבול חוורן.

17 והיה גבול מן-הים, חצר עינון גבול דמשק, וצפון צפונה, וגבול חמת; ואת, פאת צפון.

18 ופאת קדים מבין חוורן ומבין-דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל, הירדן--מגבול על-הים הקדמוני, תמודו; ואת, פאת קדימה.

19 ופאת, נגב תימנה, מתמר עד-מי מריבות קדש, נחלה אל-הים הגדול; ואת פאת-תימנה, נגבה.

20 ופאת-ים, הים הגדול, מגבול, עד-נוכח לבוא חמת; זאת, פאת-ים.

21 וחילקתם את-הארץ הזאת, לכם--לשבטי ישראל.

22 והיה, תפילו אותה בנחלה, לכם ולהגרים הגרים בתוככם, אשר-הולידו בנים בתוככם; והיו לכם, כאזרח בבני ישראל--איתכם ייפלו בנחלה, בתוך שבטי ישראל.

23 והיה בשבט, אשר-גר הגר איתו--שם תיתנו נחלתו, נאום אדוניי יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה הוא תיאור עוצמתי של הכוח המעניק חיים של נוכחות אלוהים. נהר המקדש הוא סמל לרוח הקודש ולעבודה המשנה שאלוהים יכול לעשות בתוכנו ובדרכנו. כמו המים העולים, נוכחותו של אלוהים יכולה לרפא ולהביא חיים גם למצבים העקרים ביותר בחיינו. שפע הדגים בנהר משקף גם את הפוריות והשגשוג שיכולים להגיע מהחיים ברצון האל. בסך הכל, פרק זה משמש כתזכורת לבטוח בכוחו של אלוהים להביא טרנספורמציה ושפע לחיינו.