יחזקאל, 44

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל 44, ה' מורה לנביא על קדושת המקדש החדש ששוחזר. הפרק מפרט למי מותר להיכנס לבית המקדש ומי אסור, תוך שימת דגש על חשיבות הטהרה והקפדה על חוק ה'. הכוהנים מקבלים חובות ספציפיות למלא, והפרק מסתיים בתזכורת לנאמנותו של אלוהים לברית שלו עם עמו.

פסוקים

●

min

Bible version

1 וישב אותי, דרך שער המקדש החיצון, הפונה, קדים; והוא, סגור.

2 ויאמר אליי יהוה, השער הזה סגור יהיה לא ייפתח ואיש לא-יבוא בו--כי יהוה אלוהי-ישראל, בא בו; והיה, סגור.

3 את-הנשיא, נשיא הוא יישב-בו לאכול-לחם--לפני יהוה; מדרך אולם השער יבוא, ומדרכו ייצא.

4 ויביאני דרך-שער הצפון, אל-פני הבית, וארא, והנה מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה; ואפול, אל-פניי.

5 ויאמר אליי יהוה, בן-אדם שים ליבך וראה בעיניך ובאוזניך שמע את כל-אשר אני מדבר אותך, לכל-חוקות בית-יהוה, ולכל-תורותיו; ושמת ליבך למבוא הבית, בכול מוצאי המקדש.

6 ואמרת אל-מרי אל-בית ישראל, כה אמר אדוניי יהוה: רב-לכם מכל-תועבותיכם, בית ישראל.

7 בהביאכם בני-נכר, ערלי-לב וערלי בשר, להיות במקדשי, לחללו את-ביתי--בהקריבכם את-לחמי, חלב ודם, ויפרו את-בריתי, אל כל-תועבותיכם.

8 ולא שמרתם, משמרת קודשיי; ותשימון, לשומרי משמרתי במקדשי--לכם. {ס}

9 כה-אמר, אדוניי יהוה, כל-בן-נכר ערל לב וערל בשר, לא יבוא אל-מקדשי: לכל-בן-נכר--אשר, בתוך בני ישראל.

10 כי אם-הלויים, אשר רחקו מעליי, בתעות ישראל אשר תעו מעליי, אחרי גילוליהם; ונשאו, עוונם.

11 והיו במקדשי, משרתים, פקודות אל-שערי הבית, ומשרתים את-הבית; המה ישחטו את-העולה ואת-הזבח, לעם, והמה יעמדו לפניהם, לשרתם.

12 יען, אשר ישרתו אותם לפני גילוליהם, והיו לבית-ישראל, למכשול עוון; על-כן נשאתי ידי עליהם, נאום אדוניי יהוה, ונשאו, עוונם.

13 ולא-ייגשו אליי, לכהן לי, ולגשת על-כל-קודשיי, אל-קודשי הקודשים; ונשאו, כלימתם, ותועבותם, אשר עשו.

14 ונתתי אותם, שומרי משמרת הבית--לכול, עבודתו, ולכול אשר ייעשה, בו. {פ}

15 והכוהנים הלויים בני צדוק, אשר שמרו את-משמרת מקדשי בתעות בני-ישראל מעליי--המה יקרבו אליי, לשרתני; ועמדו לפניי, להקריב לי חלב ודם--נאום, אדוניי יהוה.

16 המה יבואו אל-מקדשי, והמה יקרבו אל-שולחני--לשרתני; ושמרו, את-משמרתי.

17 והיה, בבואם אל-שערי החצר הפנימית, בגדי פשתים, ילבשו; ולא-יעלה עליהם, צמר, בשרתם בשערי החצר הפנימית, וביתה.

18 פארי פשתים, יהיו על-ראשם, ומכנסי פשתים, יהיו על-מותניהם: לא יחגרו, ביזע.

19 ובצאתם אל-החצר החיצונה אל-החצר החיצונה, אל-העם, יפשטו את-בגדיהם אשר-המה משרתם בם, והניחו אותם בלשכות הקודש; ולבשו בגדים אחרים, ולא-יקדשו את-העם בבגדיהם.

20 וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו, את-ראשיהם.

21 ויין לא-ישתו, כל-כוהן, בבואם, אל-החצר הפנימית.

22 ואלמנה, וגרושה, לא-יקחו להם, לנשים: כי אם-בתולות, מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה, מכוהן ייקחו.

23 ואת-עמי יורו, בין קודש לחול; ובין-טמא לטהור, יודיעום.

24 ועל-ריב, המה יעמדו למשפט--במשפטיי, ישפטוהו; ואת-תורותיי ואת-חוקותיי, בכל-מועדיי ישמורו, ואת-שבתותיי, יקדשו.

25 ואל-מת אדם, לא יבוא לטומאה: כי אם-לאב ולאם ולבן ולבת לאח, ולאחות אשר-לא-הייתה לאיש--ייטמאו.

26 ואחרי, טוהרתו--שבעת ימים, יספרו-לו.

27 וביום בואו אל-הקודש אל-החצר הפנימית, לשרת בקודש, יקריב, חטאתו--נאום, אדוניי יהוה.

28 והייתה להם לנחלה, אני נחלתם; ואחוזה, לא-תיתנו להם בישראל--אני, אחוזתם.

29 המנחה והחטאת והאשם, המה יאכלום; וכל-חרם בישראל, להם יהיה.

30 וראשית כל-ביכורי כול וכל-תרומת כול, מכול תרומותיכם--לכוהנים, יהיה; וראשית עריסותיכם תיתנו לכוהן, להניח ברכה אל-ביתך.

31 כל-נבילה וטריפה, מן-העוף ומן-הבהמה--לא יאכלו, הכוהנים. {פ}

פַּרשָׁנוּת

ספר יחזקאל מתאר לעתים קרובות את משפטו של אלוהים על עמו הסורר, אך בפרק זה אנו רואים הצצה לתקווה ושיקום. המקדש החדש מסמל חזרה אל נוכחותו של אלוהים, וברור שיש להתייחס ברצינות לקדושתו. ההגבלות על מי רשאי להיכנס למקדש משמשות תזכורת לכך שהסטנדרטים של אלוהים גבוהים ושעלינו לשאוף לטהרה בכל היבטי חיינו. הפרק גם מדגיש את חשיבות הציות והשירות, שכן הכוהנים מקבלים תפקידים ספציפיים למלא. כאשר אנו קוראים פרק זה, אנו יכולים להתעודד מנאמנותו של אלוהים להבטחותיו ומרצונו לשכון בקרב עמו.