יחזקאל, 29

Name: יחזקאל
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל כ"ט, אלוהים מתנבא באמצעות הנביא יחזקאל על חורבן הממשמש ובא של מצרים בשל יהירותם וסירובם להכיר בכוחו העליון של האל. אלוהים מכריז שהוא ישתמש בבבל כמכשיר השיפוט שלו נגד מצרים וכי האומה הגדולה של פעם תהפוך לשממה שוממה למשך 40 שנה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 בשנה, העשירית, בעשירי, בשנים עשר לחודש--היה דבר-יהוה, אליי לאמור.

2 בן-אדם--שים פניך, על-פרעה מלך מצריים; והינבא עליו, ועל-מצריים כולה.

3 דבר ואמרת כה-אמר אדוניי יהוה, הנני עליך פרעה מלך-מצריים, התנים הגדול, הרובץ בתוך יאוריו: אשר אמר לי יאורי, ואני עשיתיני.

4 ונתתי חחים בלחייך, והדבקתי דגת-יאוריך בקשקשותיך; והעליתיך, מתוך יאוריך, ואת כל-דגת יאוריך, בקשקשותיך תדבק.

5 ונטשתיך המדברה, אותך ואת כל-דגת יאוריך, על-פני השדה תיפול, לא תיאסף ולא תיקבץ--לחית הארץ ולעוף השמיים, נתתיך לאוכלה.

6 וידעו כל-יושבי מצריים, כי אני יהוה, יען היותם משענת קנה, לבית ישראל.

7 בתופשם בך בכף תירוץ, ובקעת להם כל-כתף; ובהישענם עליך תישבר, והעמדת להם כל-מותניים. {ס}

8 לכן, כה אמר אדוניי יהוה, הנני מביא עלייך, חרב; והכרתי ממך, אדם ובהמה.

9 והייתה ארץ-מצריים לשממה וחורבה, וידעו כי-אני יהוה: יען אמר יאור לי, ואני עשיתי.

10 לכן הנני אליך, ואל-יאוריך; ונתתי את-ארץ מצריים, לחורבות חורב שממה, ממגדול סוונה, ועד-גבול כוש.

11 לא תעבור-בה רגל אדם, ורגל בהמה לא תעבור-בה; ולא תשב, ארבעים שנה.

12 ונתתי את-ארץ מצריים שממה בתוך ארצות נשמות, ועריה בתוך ערים מוחרבות תהיינה שממה, ארבעים, שנה; והפיצותי את-מצריים בגויים, וזיריתים בארצות. {ס}

13 כי כה אמר, אדוניי יהוה: מקץ ארבעים שנה, אקבץ את-מצריים, מן-העמים, אשר-נפוצו שמה.

14 ושבתי, את-שבות מצריים, והשיבותי אותם ארץ פתרוס, על-ארץ מכורתם; והיו שם, ממלכה שפלה.

15 מן-הממלכות תהיה שפלה, ולא-תתנשא עוד על-הגויים; והמעטתים--לבלתי, רדות בגויים.

16 ולא יהיה-עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עוון, בפנותם אחריהם; וידעו, כי אני אדוניי יהוה. {פ}

17 ויהי, בעשרים ושבע שנה, בראשון, באחד לחודש; היה דבר-יהוה, אליי לאמור.

18 בן-אדם, נבוכדראצר מלך-בבל העביד את-חילו עבודה גדולה אל-צור--כל-ראש מוקרח, וכל-כתף מרוטה; ושכר לא-היה לו ולחילו, מצור, על-העבודה, אשר-עבד עליה. {ס}

19 לכן, כה אמר אדוניי יהוה, הנני נותן לנבוכדראצר מלך-בבל, את-ארץ מצריים; ונשא המונה ושלל שללה, ובזז ביזה, והייתה שכר, לחילו.

20 פעולתו אשר-עבד בה, נתתי לו את-ארץ מצריים, אשר עשו לי, נאום אדוניי יהוה.

21 ביום ההוא, אצמיח קרן לבית ישראל, ולך אתן פתחון-פה, בתוכם; וידעו, כי-אני יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

לאורך כל הברית הישנה, אנו רואים את משפטו של אלוהים על עמים שמתרחקים ממנו ועובדים לאלי שקר או שמים מבטחים בכוחם שלהם. ביחזקאל כ"ט אנו רואים תמונה חיה של ההשלכות של יהירות ומרד באלוהים. האומה האדירה של פעם של מצרים, הידועה בעושרה, בכוחה ובחוכמתה, תושפל על ידי בבל, ותשמש אזהרה לכל מי שיתנגד לרצון האל. אבל גם במשפטו, אלוהים רחום וצודק, נותן למצרים הזדמנות לחזור בתשובה ולחזור אליו. כאשר אנו קוראים פרק זה, אנו נזכרים בחשיבות הענווה, הציות והנאמנות לאלוהים.