יחזקאל, 24

Name: יחזקאל
Author: BiblePics
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל פרק כ"ד, אלוהים משתמש במשל של סיר בישול כדי להמחיש את דינה המתקרב של ירושלים. סיר הבישול מייצג את העיר ואנשיה, המלאים בשחיתות ורשעות. אלוהים מצווה על יחזקאל למלא את הסיר בנתחי בשר מובחרים ולהרתיח אותו, ומדגים כיצד העיר תיהרס והאנשים שבתוכה יסבלו. הפרק מסתיים בכך שאלוהים מכריז שחטאו וחוסר הציות של העם לא יישארו ללא עונש.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ויהי דבר-יהוה אליי בשנה התשיעית, בחודש העשירי, בעשור לחודש, לאמור.

2 בן-אדם, כתוב-לך את-שם היום--את-עצם, היום הזה: סמך מלך-בבל אל-ירושלים, בעצם היום הזה.

3 ומשול אל-בית-המרי, משל, ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה: שפות הסיר שפות, וגם-יצוק בו מים.

4 אסוף נתחיה אליה, כל-נתח טוב ירך וכתף; מבחר עצמים, מלא.

5 מבחר הצאן לקוח, וגם דור העצמים תחתיה; רתח רתחיה, גם-בשלו עצמיה בתוכה. {ס}

6 לכן כה-אמר אדוניי יהוה, אוי עיר הדמים--סיר אשר חלאתה בה, וחלאתה לא יצאה ממנה; לנתחיה לנתחיה הוציאה, לא-נפל עליה גורל.

7 כי דמה בתוכה היה, על-צחיח סלע שמתהו; לא שפכתהו על-הארץ, לכסות עליו עפר.

8 להעלות חמה לנקום נקם, נתתי את-דמה על-צחיח סלע--לבלתי, היכסות. {פ}

9 לכן, כה אמר אדוניי יהוה, אוי, עיר הדמים; גם-אני, אגדיל המדורה.

10 הרבה העצים הדלק האש, התם הבשר; והרקח, המרקחה, והעצמות, ייחרו.

11 והעמידהא על-גחליה, ריקה: למען תיחם וחרה נחושתה, וניתכה בתוכה טומאתה--תיתום, חלאתה.

12 תאונים, הלאת, ולא-תצא ממנה רבת חלאתה, באש חלאתה.

13 בטומאתך, זימה: יען טיהרתיך, ולא טהרת--מטומאתך לא תטהרי-עוד, עד-הניחי את-חמתי בך.

14 אני יהוה דיברתי באה ועשיתי, לא-אפרע ולא-אחוס ולא אינחם: כדרכייך וכעלילותייך שפטוך, נאום אדוניי יהוה. {פ}

15 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.

16 בן-אדם, הנני לוקח ממך את-מחמד עיניך במגפה; ולא תספוד ולא תבכה, ולא תבוא דמעתך.

17 היאנק דום, מתים אבל לא-תעשה--פארך חבוש עליך, ונעליך תשים ברגליך; ולא תעטה על-שפם, ולחם אנשים לא תאכל.

18 ואדבר אל-העם בבוקר, ותמת אשתי בערב; ואעש בבוקר, כאשר צוויתי.

19 ויאמרו אליי, העם: הלוא-תגיד לנו מה-אלה לנו, כי אתה עושה.

20 ואומר, אליהם: דבר-יהוה--היה אליי, לאמור.

21 אמור לבית ישראל, כה-אמר אדוניי יהוה, הנני מחלל את-מקדשי גאון עוזכם, מחמד עיניכם ומחמל נפשכם; ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם, בחרב ייפולו.

22 ועשיתם, כאשר עשיתי: על-שפם לא תעטו, ולחם אנשים לא תאכלו.

23 ופארכם על-ראשיכם, ונעליכם ברגליכם--לא תספדו, ולא תבכו; ונמקותם, בעוונותיכם, ונהמתם, איש אל-אחיו.

24 והיה יחזקאל לכם למופת, ככול אשר-עשה תעשו: בבואה--וידעתם, כי אני אדוניי יהוה. {ס}

25 ואתה בן-אדם--הלוא ביום קחתי מהם את-מעוזם, משוש תפארתם: את-מחמד עיניהם ואת-משא נפשם, בניהם ובנותיהם.

26 ביום ההוא, יבוא הפליט אליך, להשמעות, אוזניים.

27 ביום ההוא, ייפתח פיך את-הפליט, ותדבר, ולא תיאלם עוד; והיית להם למופת, וידעו כי-אני יהוה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

פרק זה הוא תזכורת חדה להשלכות של חטא ואי ציות. משפטו של אלוהים אולי נראה קשה, אבל הוא תגובה צודקת לרשע שהשתלט על ירושלים. משל סיר הבישול הוא מטפורה רבת עוצמה לחורבן שאלוהים היה מביא על העיר. היא משמשת אזהרה לכולנו שעלינו להתרחק מהחטא וללכת בדרכי אלוהים, אחרת גם אנחנו נסבול מהתוצאות.