יחזקאל, 20
ביחזקאל פרק כ' דן אלוהים בתולדות המרדנות של ישראל כלפיו. הוא מפרט כיצד בני ישראל סגדו לאלי שקר ועסקו במעשי חטא, מה שהוביל לגלותם לבבל. למרות זאת, אלוהים מגלה את רחמיו על ישראל בהבטחה להשיבם למולדתם ולסלוח על חטאיהם.
44
פסוקים
●
5
min
Bible version
1 ויהי בשנה השביעית, בחמישי בעשור לחודש, באו אנשים מזקני ישראל, לדרוש את-יהוה; ויישבו, לפניי. {ס}
2 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.
3 בן-אדם, דבר את-זקני ישראל ואמרת אליהם כה אמר אדוניי יהוה, הלדרוש אותי, אתם באים: חי-אני אם-אידרש לכם, נאום אדוניי יהוה.
4 התשפוט אותם, התשפוט בן-אדם: את-תועבות אבותם, הודיעם.
5 ואמרת אליהם, כה-אמר אדוניי יהוה, ביום בוחרי בישראל, ואשא ידי לזרע בית יעקוב ואיוודע להם בארץ מצריים; ואשא ידי להם לאמור, אני יהוה אלוהיכם.
6 ביום ההוא, נשאתי ידי להם, להוציאם, מארץ מצריים: אל-ארץ אשר-תרתי להם, זבת חלב ודבש--צבי היא, לכל-הארצות.
7 ואומר אליהם, איש שיקוצי עיניו השליכו, ובגילולי מצריים, אל-תיטמאו: אני, יהוה אלוהיכם.
8 וימרו-בי, ולא אבו לשמוע אליי--איש את-שיקוצי עיניהם לא השליכו, ואת-גילולי מצריים לא עזבו; ואומר לשפוך חמתי עליהם, לכלות אפי בהם, בתוך, ארץ מצריים.
9 ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים אשר-המה בתוכם--אשר נודעתי אליהם לעיניהם, להוציאם מארץ מצריים.
10 ואוציאם, מארץ מצריים; ואביאם, אל-המדבר.
11 ואתן להם את-חוקותיי, ואת-משפטיי הודעתי אותם: אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם.
12 וגם את-שבתותיי, נתתי להם, להיות לאות, ביני וביניהם--לדעת, כי אני יהוה מקדשם.
13 וימרו-בי בית-ישראל במדבר, בחוקותיי לא-הלכו ואת-משפטיי מאסו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ואת-שבתותיי, חיללו מאוד; ואומר לשפוך חמתי עליהם, במדבר--לכלותם.
14 ואעשה, למען שמי, לבלתי החל לעיני הגויים, אשר הוצאתים לעיניהם.
15 וגם-אני, נשאתי ידי להם--במדבר: לבלתי הביא אותם אל-הארץ אשר-נתתי, זבת חלב ודבש--צבי היא, לכל-הארצות.
16 יען במשפטיי מאסו, ואת-חוקותיי לא-הלכו בהם, ואת-שבתותיי, חיללו: כי אחרי גילוליהם, ליבם הולך.
17 ותחס עיני עליהם, משחתם; ולא-עשיתי אותם כלה, במדבר.
18 ואומר אל-בניהם, במדבר, בחוקי אבותיכם אל-תלכו, ואת-משפטיהם אל-תשמורו; ובגילוליהם, אל-תיטמאו.
19 אני יהוה אלוהיכם, בחוקותיי לכו; ואת-משפטיי שמרו, ועשו אותם.
20 ואת-שבתותיי, קדשו; והיו לאות, ביני וביניכם--לדעת, כי אני יהוה אלוהיכם.
21 וימרו-בי הבנים, בחוקותיי לא-הלכו ואת-משפטיי לא-שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם--את-שבתותיי, חיללו; ואומר לשפוך חמתי עליהם, לכלות אפי בם--במדבר.
22 והשיבותי, את-ידי, ואעש, למען שמי--לבלתי החל לעיני הגויים, אשר-הוצאתי אותם לעיניהם.
23 גם-אני, נשאתי את-ידי להם--במדבר: להפיץ אותם בגויים, ולזרות אותם בארצות.
24 יען משפטיי לא-עשו, וחוקותיי מאסו, ואת-שבתותיי, חיללו; ואחרי גילולי אבותם, היו עיניהם.
25 וגם-אני נתתי להם, חוקים לא טובים; ומשפטים--לא יחיו, בהם.
26 ואטמא אותם במתנותם, בהעביר כל-פטר רחם: למען אשימם--למען אשר יידעו, אשר אני יהוה. {ס}
27 לכן דבר אל-בית ישראל, בן-אדם, ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה: עוד, זאת גידפו אותי אבותיכם, במעלם בי, מעל.
28 ואביאם, אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה להם; ויראו כל-גבעה רמה וכל-עץ עבות, ויזבחו-שם את-זבחיהם וייתנו-שם כעס קרבנם, וישימו שם ריח ניחוחיהם, ויסיכו שם את-נסכיהם.
29 ואומר אליהם--מה הבמה, אשר-אתם הבאים שם; וייקרא שמה במה, עד היום הזה. {ס}
30 לכן אמור אל-בית ישראל, כה אמר אדוניי יהוה, הבדרך אבותיכם, אתם נטמאים; ואחרי שיקוציהם, אתם זונים.
31 ובשאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל-גילוליכם, עד-היום, {ס} ואני אידרש לכם, בית ישראל: חי-אני, נאום אדוניי יהוה, אם-אידרש, לכם.
32 והעולה, על-רוחכם--היה, לא תהיה: אשר אתם אומרים, נהיה כגויים כמשפחות הארצות--לשרת, עץ ואבן.
33 חי-אני, נאום אדוניי יהוה: אם-לא ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה--אמלוך עליכם.
34 והוצאתי אתכם, מן-העמים, וקיבצתי אתכם, מן-הארצות אשר נפוצותם בם--ביד חזקה ובזרוע נטויה, ובחמה שפוכה.
35 והבאתי אתכם, אל-מדבר העמים; ונשפטתי איתכם שם, פנים אל-פנים.
36 כאשר נשפטתי את-אבותיכם, במדבר ארץ מצריים--כן אישפט איתכם, נאום אדוניי יהוה.
37 והעברתי אתכם, תחת השבט; והבאתי אתכם, במסורת הברית.
38 וברותי מכם, המורדים והפושעים בי--מארץ מגוריהם אוציא אותם, ואל-אדמת ישראל לא יבוא; וידעתם, כי-אני יהוה.
39 ואתם בית-ישראל כה-אמר אדוניי יהוה, איש גילוליו לכו עבודו, ואחר, אם-אינכם שומעים אליי; ואת-שם קודשי לא תחללו-עוד, במתנותיכם ובגילוליכם.
40 כי בהר-קודשי בהר מרום ישראל, נאום אדוניי יהוה--שם יעבדוני כל-בית ישראל כולו, בארץ: שם ארצם--ושם אדרוש את-תרומותיכם ואת-ראשית משאותיכם, בכל-קודשיכם.
41 בריח ניחוח, ארצה אתכם, בהוציאי אתכם מן-העמים, וקיבצתי אתכם מן-הארצות אשר נפוצותם בם; ונקדשתי בכם, לעיני הגויים.
42 וידעתם כי-אני יהוה, בהביאי אתכם אל-אדמת ישראל--אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה, לאבותיכם.
43 וזכרתם-שם, את-דרכיכם ואת כל-עלילותיכם, אשר נטמאתם, בם; ונקוטותם, בפניכם, בכל-רעותיכם, אשר עשיתם.
44 וידעתם כי-אני יהוה, בעשותי איתכם למען שמי: לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות, בית ישראל--נאום, אדוניי יהוה. {פ}
פַּרשָׁנוּת
יחזקאל כ' משמש כתזכורת לצדקתו המושלמת של אלוהים ולרחמיו הבלתי נגמרים. זה מראה כיצד חוסר הציות של ישראל הוביל לנפילתם, אך אלוהים נשאר נאמן לברית שלו איתם. פרק זה גם מדגיש את חשיבות החזרה בתשובה והסתלקות מהחטא. כשאנו בוחנים את חיינו, נזכור שחסדו של אלוהים תמיד זמין לנו כאשר אנו בוחרים לחזור אליו.
שאלות נפוצות
בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של יחזקאל, פרקים 20 זה ייקח בערך 5 דקות לסיום.
יש 44 verses in יחזקאל, פרקים 20.