יחזקאל, 19

Name: יחזקאל
Author: Author's Name
ISBN: Your ISBN Number

ביחזקאל פרק יט, הנביא משתמש בקינת הלוויה כדי להתאבל על נפילת משפחת המלוכה של ישראל. הוא משווה את מלכי ישראל ונסיכי ישראל ללביאה ולגוריה, ומדגיש את כוחם ובולטותם. עם זאת, יהירותם ואי הציות שלהם מובילים בסופו של דבר לנפילתם, בדומה ללביאה המאבדת את גוריה ואת כוחה.

פסוקים

●

min

Bible version

1 ואתה שא קינה, אל-נשיאי ישראל.

2 ואמרת, מה אימך לבייא, בין אריות, רבצה; בתוך כפירים, ריבתה גוריה.

3 ותעל אחד מגוריה, כפיר היה; וילמד לטרוף-טרף, אדם אכל.

4 וישמעו אליו גויים, בשחתם נתפש; ויביאוהו בחחים, אל-ארץ מצריים.

5 ותרא כי נוחלה, אבדה תקוותה; ותיקח אחד מגוריה, כפיר שמתהו.

6 ויתהלך בתוך-אריות, כפיר היה; וילמד לטרוף-טרף, אדם אכל.

7 ויידע, אלמנותיו, ועריהם, החריב; ותישם ארץ ומלואה, מקול שאגתו.

8 וייתנו עליו גויים סביב, ממדינות; ויפרשו עליו רשתם, בשחתם נתפש.

9 וייתנוהו בסוגר בחחים, ויביאוהו אל-מלך בבל; יביאוהו, במצודות, למען לא-יישמע קולו עוד, אל-הרי ישראל. {פ}

10 אימך כגפן בדמך, על-מים שתולה; פורייה, וענפה, הייתה, ממים רבים.

11 ויהיו-לה מטות עוז, אל-שבטי מושלים, ותגבה קומתו, על-בין עבותים; ויירא בגובהו, ברוב דלייותיו.

12 ותותש בחמה לארץ הושלכה, ורוח הקדים הוביש פרייה; התפרקו ויבשו מטה עוזה, אש אכלתהו.

13 ועתה, שתולה במדבר, בארץ, צייה וצמא.

14 ותצא אש ממטה בדיה, פרייה אכלה, ולא-היה בה מטה-עוז, שבט למשול: קינה היא, ותהי לקינה. {פ}

פַּרשָׁנוּת

קינתו של יחזקאל היא תזכורת נוקבת להשלכות של גאווה, אי ציות ועבודת אלי שקר. הפרק משמש אזהרה למנהיגי ואנשי ישראל, ומזכיר להם את חשיבות הענווה והציות לאלוהים. למרות הסוף הטרגי, הפרק גם מדגיש את רחמי ה' וחסדיו, שכן יחזקאל מציע תקווה למלך חדש שיוביל את ישראל בצדק. בסך הכל, פרק זה מזכיר לנו את החשיבות של להישאר נאמנים לאלוהים ולהימנע מהמלכודות של גאווה ואי ציות.