יחזקאל, 16
ביחזקאל טז, ה' מדבר אל הנביא יחזקאל על תולדות ירושלים ובגידה המתמדת שלה בה'. באמצעות מטפורה של ילדה שזה עתה נולדה שניצלה וגדלה על ידי בעל אוהב, אלוהים מספר כיצד ירושלים ניצלה, טיפחה והתברכה אך עדיין התרחקה מאלוהים ועבדה לאלים אחרים. הפרק מסתיים באזהרה שירושלים תעמוד בפני דין על חטאיה.
63
פסוקים
●
6
min
Bible version
1 ויהי דבר-יהוה, אליי לאמור.
2 בן-אדם, הודע את-ירושלים את-תועבותיה.
3 ואמרת כה-אמר אדוניי יהוה, לירושלים, מכורותייך ומולדותייך, מארץ הכנעני; אביך האמורי, ואימך חיתית.
4 ומולדותייך, ביום הולדת אותך לא-כורת שורך, ובמים לא-רוחצת, למשעי; והומלח לא הומלחת, והוחתל לא חותלת.
5 לא-חסה עלייך עין, לעשות לך אחת מאלה--לחומלה עלייך; ותושלכי אל-פני השדה, בגועל נפשך, ביום, הולדת אותך.
6 ואעבור עלייך ואראך, מתבוססת בדמייך; ואומר לך בדמייך חיי, ואומר לך בדמייך חיי.
7 רבבה, כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי, ותבואי בעדי עדיים: שדיים נכונו ושיערך צימח, ואת עירום ועריה.
8 ואעבור עלייך ואראך, והנה עיתך עת דודים, ואפרוש כנפי עלייך, ואכסה ערוותך; ואישבע לך ואבוא בברית אותך, נאום אדוניי יהוה--ותהיי-לי.
9 וארחצך במים, ואשטוף דמייך מעלייך; ואסוכך, בשמן.
10 ואלבישך רקמה, ואנעלך תחש; ואחבשך בשש, ואכסך משי.
11 ואעדך, עדי; ואתנה צמידים על-ידייך, ורביד על-גרונך.
12 ואתן נזם, על-אפך, ועגילים, על-אוזנייך; ועטרת תפארת, בראשך.
13 ותעדי זהב וכסף, ומלבושך שש ומשי ורקמה, סולת ודבש ושמן, אכלת; ותיפי במאוד מאוד, ותצלחי למלוכה.
14 וייצא לך שם בגויים, ביופייך: כי כליל הוא, בהדרי אשר-שמתי עלייך--נאום, אדוניי יהוה.
15 ותבטחי ביופייך, ותזני על-שמך; ותשפכי את-תזנותייך על-כל-עובר, לו-יהי.
16 ותקחי מבגדייך, ותעשי-לך במות טלואות, ותזני, עליהם: לא באות, ולא יהיה.
17 ותקחי כלי תפארתך, מזהבי ומכספי אשר נתתי לך, ותעשי-לך, צלמי זכר; ותזני-בם.
18 ותקחי את-בגדי רקמתך, ותכסים; ושמני, וקטורתי, נתת, לפניהם.
19 ולחמי אשר-נתתי לך סולת ושמן ודבש, האכלתיך, ונתתיהו לפניהם לריח ניחוח, ויהי: נאום, אדוניי יהוה.
20 ותקחי את-בנייך ואת-בנותייך, אשר ילדת לי, ותזבחים להם, לאכול--המעט, מתזנותייך.
21 ותשחטי, את-בניי; ותיתנים, בהעביר אותם להם.
22 ואת כל-תועבותייך ותזנותייך, לא זכרת את-ימי נעורייך--בהיותך עירום ועריה, מתבוססת בדמך היית.
23 ויהי, אחרי כל-רעתך: אוי אוי לך, נאום אדוניי יהוה.
24 ותבני-לך, גב; ותעשי-לך רמה, בכל-רחוב.
25 אל-כל-ראש דרך, בנית רמתך, ותתעבי את-יופייך, ותפשקי את-רגלייך לכל-עובר; ותרבי, את-תזנותייך.
26 ותזני אל-בני-מצריים שכנייך, גדלי בשר; ותרבי את-תזנותך, להכעיסני.
27 והנה נטיתי ידי עלייך, ואגרע חוקך; ואתנך בנפש שונאותייך, בנות פלשתים--הנכלמות, מדרכך זימה.
28 ותזני אל-בני אשור, מבלתי שובעתך; ותזנים, וגם לא שבעת.
29 ותרבי את-תזנותך אל-ארץ כנען, כשדימה; וגם-בזאת, לא שבעת.
30 מה אמולה ליבתך, נאום אדוניי יהוה--בעשותך, את-כל-אלה, מעשה אישה-זונה, שלטת.
31 בבנותייך גבך בראש כל-דרך, ורמתך עשית בכל-רחוב; ולא-היית כזונה, לקלס אתנן.
32 האישה, המנאפת--תחת אישה, תיקח את-זרים.
33 לכל-זונות, ייתנו-נדה; ואת נתת את-נדנייך, לכל-מאהבייך, ותשחודי אותם לבוא אלייך מסביב, בתזנותייך.
34 ויהי-בך הפך מן-הנשים בתזנותייך, ואחרייך לא זונה; ובתיתך אתנן, ואתנן לא ניתן-לך--ותהי להפך.
35 לכן זונה, שמעי דבר-יהוה. {פ}
36 כה-אמר אדוניי יהוה, יען הישפך נחושתך ותיגלה ערוותך, בתזנותייך, על-מאהבייך; ועל, כל-גילולי תועבותייך, וכדמי בנייך, אשר נתת להם.
37 לכן הנני מקבץ את-כל-מאהבייך, אשר ערבת עליהם, ואת כל-אשר אהבת, על כל-אשר שנאת; וקיבצתי אותם עלייך מסביב, וגיליתי ערוותך אליהם, וראו, את-כל-ערוותך.
38 ושפטתיך משפטי נואפות, ושופכות דם; ונתתיך, דם חמה וקנאה.
39 ונתתי אותך בידם, והרסו גבך וניתצו רמותייך, והפשיטו אותך בגדייך, ולקחו כלי תפארתך; והניחוך, עירום ועריה.
40 והעלו עלייך קהל, ורגמו אותך באבן; וביתקוך, בחרבותם.
41 ושרפו בתייך, באש, ועשו-בך שפטים, לעיני נשים רבות; והשבתיך, מזונה, וגם-אתנן, לא תיתני-עוד.
42 והניחותי חמתי בך, וסרה קנאתי ממך; ושקטתי, ולא אכעס עוד.
43 יען, אשר לא-זכרת את-ימי נעורייך, ותרגזי-לי, בכל-אלה; וגם-אני הא דרכך בראש נתתי, נאום אדוניי יהוה, ולא עשית את-הזימה, על כל-תועבותייך.
44 הנה, כל-המושל, עלייך ימשול, לאמור: כאימה, בתה.
45 בת-אימך את, גועלת אישה ובניה; ואחות אחותך את, אשר געלו אנשיהן ובניהן--אימכן חיתית, ואביכן אמורי.
46 ואחותך הגדולה שומרון היא ובנותיה, היושבת על-שמאלך; ואחותך הקטנה ממך, היושבת מימינך--סדום, ובנותיה.
47 ולא בדרכיהן הלכת, וכתועבותיהן עשית: כמעט קט, ותשחיתי מהן בכל-דרכייך.
48 חי-אני, נאום אדוניי יהוה, אם-עשתה סדום אחותך, היא ובנותיה--כאשר עשית, את ובנותייך.
49 הנה-זה היה, עוון סדום אחותך: גאון שבעת-לחם ושלוות השקט, היה לה ולבנותיה, ויד-עני ואביון, לא החזיקה.
50 ותגבהינה, ותעשינה תועבה לפניי; ואסיר אתהן, כאשר ראיתי. {ס}
51 ושומרון, כחצי חטאותייך לא חטאה; ותרבי את-תועבותייך, מהנה, ותצדקי את-אחותייך, בכל-תועבותייך אשר עשית.
52 גם-את שאי כלימתך, אשר פיללת לאחותך, בחטאותייך אשר-התעבת מהן, תצדקנה ממך; וגם-את בושי ושאי כלימתך, בצדקתך אחיותך.
53 ושבתי, את-שביתהן--את-שבות סדום ובנותיה, ואת-שבות שומרון ובנותיה; ושבות שביתייך, בתוכהנה.
54 למען, תישאי כלימתך, ונכלמת, מכול אשר עשית--בנחמך, אותן.
55 ואחותייך, סדום ובנותיה תשובנה לקדמתן, ושומרון ובנותיה, תשובנה לקדמתן; ואת, ובנותייך, תשובינה, לקדמתכן.
56 ולא הייתה סדום אחותך, לשמועה בפיך, ביום, גאונייך.
57 בטרם, תיגלה רעתך, כמו עת חרפת בנות-ארם, וכל-סביבותיה בנות פלשתים; השאטות אותך, מסביב.
58 את-זימתך ואת-תועבותייך, את נשאתים--נאום, יהוה. {ס}
59 כי כה אמר אדוניי יהוה, ועשיתי אותך כאשר עשית--אשר-בזית אלה, להפר ברית.
60 וזכרתי אני את-בריתי אותך, בימי נעורייך; והקימותי לך, ברית עולם.
61 וזכרת את-דרכייך, ונכלמת, בקחתך את-אחותייך הגדולות ממך, אל-הקטנות ממך; ונתתי אתהן לך לבנות, ולא מבריתך.
62 והקימותי אני את-בריתי, איתך; וידעת, כי-אני יהוה.
63 למען תזכרי, ובושת, ולא יהיה-לך עוד פתחון פה, מפני כלימתך--בכפרי-לך לכל-אשר עשית, נאום אדוניי יהוה. {פ}
פַּרשָׁנוּת
המטאפורה של הילדה הנולדת מדגישה את האהבה והדאגה הרכים שהעניק אלוהים לירושלים, מטפח ומפרנס אותה. עם זאת, חוסר הנאמנות ועבודת האלילים של ירושלים משולים להתנהגותה של אישה מופקרת הדוחה את בעלה האוהב. הפרק חושף את שברון לבו של אלוהים על ניאופתה הרוחנית של ירושלים וכעסו הצדיק על חטא העיר. היא משמשת אזהרה לבני עמו של אלוהים להישאר נאמנים וצייתנים לו, או להתמודד עם תוצאות החטא והדחייה. בסופו של דבר, הפרק מצביע על כוחה של אהבת ה' וחסדיו לסלוח ולהשיב גם את הבוגדנים והמורדים שבינינו.
שאלות נפוצות
בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של יחזקאל, פרקים 16 זה ייקח בערך 6 דקות לסיום.
יש 63 verses in יחזקאל, פרקים 16.