שמות, 16

God provides manna and quail for the Israelites to eat in the wilderness.

Exodus, 16

36
פסוקים
4
min

Bible version

1 ויסעו, מאילים, ויבואו כל-עדת בני-ישראל אל-מדבר-סין, אשר בין-אילים ובין סיניי--בחמישה עשר יום לחודש השני, לצאתם מארץ מצריים. 
2 ויילונו כל-עדת בני-ישראל, על-משה ועל-אהרון--במדבר. 
3 ויאמרו אליהם בני ישראל, מי-ייתן מותנו ביד-יהוה בארץ מצריים, בשבתנו על-סיר הבשר, באוכלנו לחם לשובע:  כי-הוצאתם אותנו אל-המדבר הזה, להמית את-כל-הקהל הזה ברעב.  {ס}
4 ויאמר יהוה אל-משה, הנני ממטיר לכם לחם מן-השמיים; ויצא העם ולקטו דבר-יום ביומו, למען אנסנו הילך בתורתי אם-לא. 
5 והיה ביום השישי, והכינו את אשר-יביאו; והיה משנה, על אשר-ילקטו יום יום. 
6 ויאמר משה ואהרון, אל-כל-בני ישראל:  ערב--וידעתם, כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצריים. 
7 ובוקר, וראיתם את-כבוד יהוה, בשומעו את-תלונותיכם, על-יהוה; ונחנו מה, כי תלינו עלינו. 
8 ויאמר משה, בתת יהוה לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע, בשמוע יהוה את-תלונותיכם, אשר-אתם מלינים עליו; ונחנו מה, לא-עלינו תלונותיכם כי על-יהוה. 
9 ויאמר משה, אל-אהרון, אמור אל-כל-עדת בני ישראל, קרבו לפני יהוה:  כי שמע, את תלונותיכם. 
10 ויהי, כדבר אהרון אל-כל-עדת בני-ישראל, ויפנו, אל-המדבר; והנה כבוד יהוה, נראה בענן.  {פ}
11 וידבר יהוה, אל-משה לאמור. 
12 שמעתי, את-תלונות בני ישראל--דבר אליהם לאמור בין הערביים תאכלו בשר, ובבוקר תשבעו-לחם; וידעתם, כי אני יהוה אלוהיכם. 
13 ויהי בערב--ותעל השליו, ותכס את-המחנה; ובבוקר, הייתה שכבת הטל, סביב, למחנה. 
14 ותעל, שכבת הטל; והנה על-פני המדבר, דק מחוספס--דק ככפור, על-הארץ. 
15 ויראו בני-ישראל, ויאמרו איש אל-אחיו מן הוא--כי לא ידעו, מה-הוא; ויאמר משה, אליהם, הוא הלחם, אשר נתן יהוה לכם לאוכלה. 
16 זה הדבר, אשר ציווה יהוה, לקטו ממנו, איש לפי אוכלו:  עומר לגולגולת, מספר נפשותיכם--איש לאשר באוהלו, תיקחו. 
17 ויעשו-כן, בני ישראל; וילקטו, המרבה והממעיט. 
18 וימודו בעומר--ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר:  איש לפי-אוכלו, לקטו. 
19 ויאמר משה, אליהם:  איש, אל-יותר ממנו עד-בוקר. 
20 ולא-שמעו אל-משה, ויותירו אנשים ממנו עד-בוקר, וירום תולעים, ויבאש; ויקצוף עליהם, משה. 
21 וילקטו אותו בבוקר בבוקר, איש כפי אוכלו; וחם השמש, ונמס. 
22 ויהי ביום השישי, לקטו לחם משנה--שני העומר, לאחד; ויבואו כל-נשיאי העדה, ויגידו למשה. 
23 ויאמר אליהם, הוא אשר דיבר יהוה--שבתון שבת-קודש ליהוה, מחר:  את אשר-תאפו איפו, ואת אשר-תבשלו בשלו, ואת כל-העודף, הניחו לכם למשמרת עד-הבוקר. 
24 ויניחו אותו עד-הבוקר, כאשר ציווה משה; ולא הבאיש, ורימה לא-הייתה בו. 
25 ויאמר משה אכלוהו היום, כי-שבת היום ליהוה:  היום, לא תמצאוהו בשדה. 
26 ששת ימים, תלקטוהו; וביום השביעי שבת, לא יהיה-בו. 
27 ויהי ביום השביעי, יצאו מן-העם ללקוט; ולא, מצאו.  {ס}
28 ויאמר יהוה, אל-משה:  עד-אנה, מיאנתם, לשמור מצוותיי, ותורותיי. 
29 ראו, כי-יהוה נתן לכם השבת--על-כן הוא נותן לכם ביום השישי, לחם יומיים; שבו איש תחתיו, אל-ייצא איש ממקומו--ביום השביעי. 
30 וישבתו העם, ביום השביעי. 
31 ויקראו בית-ישראל את-שמו, מן; והוא, כזרע גד לבן, וטעמו, כצפיחית בדבש. 
32 ויאמר משה, זה הדבר אשר ציווה יהוה--מלוא העומר ממנו, למשמרת לדורותיכם:  למען יראו את-הלחם, אשר האכלתי אתכם במדבר, בהוציאי אתכם, מארץ מצריים. 
33 ויאמר משה אל-אהרון, קח צנצנת אחת, ותן-שמה מלוא-העומר, מן; והנח אותו לפני יהוה, למשמרת לדורותיכם. 
34 כאשר ציווה יהוה, אל-משה; ויניחהו אהרון לפני העדות, למשמרת. 
35 ובני ישראל, אכלו את-המן ארבעים שנה--עד-בואם, אל-ארץ נושבת:  את-המן, אכלו--עד-בואם, אל-קצה ארץ כנען. 
36 והעומר, עשירית האיפה הוא.  {פ}

פַּרשָׁנוּת

Exodus 16 is a pivotal chapter in the book of Exodus, as it marks the beginning of the Israelites’ journey through the wilderness. In this chapter, God provides the Israelites with manna, a miraculous food that sustains them during their journey. This miraculous provision is a sign of God’s faithfulness and care for His people. The chapter begins with the Israelites complaining about their lack of food. God responds by sending them manna, a food that appears on the ground each morning. The manna is described as “like coriander seed, white, and the taste of it was like wafers made with honey.” This description emphasizes the miraculous nature of the manna, as it is a food that is both sweet and nourishing. God also provides the Israelites with instructions on how to collect and store the manna. He tells them to collect only enough for one day, and to store the extra manna for the Sabbath. This is a reminder of God’s commandment to keep the Sabbath holy. The chapter ends with the Israelites praising God for His provision. This is a reminder of the importance of trusting in God and relying on His provision. As the Israelites journey through the wilderness, they are reminded of God’s faithfulness and care for them. Exodus 16 is a powerful reminder of God’s faithfulness and provision. It is a reminder that God will provide for His people, even in the midst of difficult circumstances. It is a reminder that we can trust in God and rely on His provision.

Download BiblePics Mobile App
Biblepics mobile app

צ'אט עם דמויות מקראיות

חפש הדרכה והיכנס בשער לחוכמת המקרא

לְשׂוֹחֵחַ

שאלות נפוצות

בהנחה שקורא עם מהירות קריאה ממוצעת של 300 WPM קורא את הספר של שמות, פרקים 16 זה ייקח בערך 4 דקות לסיום.

יש 36 verses in שמות, פרקים 16.