שמות 13

פַּרשָׁנוּת

שמות יג הוא פרק המתמקד בחשיבות הבכורים בקהילת ישראל. זה מתחיל בכך שה' מורה למשה להקדיש לו את כל בכורי ישראל, הן אדם והן בהמה. זוהי תזכורת לגאולה הגדולה שאלוהים סיפק לבני ישראל כאשר עבר על בכור המצרים במהלך המכה העשירית. לאחר מכן ה' מצווה על משה להפריש את בכור החמור ולפדותו עם כבש. זוהי תזכורת למחיר הגאולה ולצורך בתחליף לתפוס את מקומו של הבכור. לאחר מכן ממשיך הפרק ומסביר את חשיבותו של חג הפסח. חג זה היה אמור להיחגג מדי שנה כדי להנציח את הגאולה הגדולה שאלוהים סיפק לבני ישראל. ה' גם מצווה על בני ישראל לזכור את יום הגאולה שלהם על ידי הפרשת בכור בניהם וחיותם. זו הייתה אמורה להיות תזכורת לגאולה הגדולה שאלוהים סיפק להם. לבסוף, הפרק מסתיים בתזכורת לחשיבות השבת. ה' מצווה על בני ישראל לקדש את יום השבת ולזכור אותו כיום מנוחה. זו הייתה אמורה להיות תזכורת לגאולה הגדולה שאלוהים סיפק להם ותזכורת לנאמנותו. שמות 13 היא תזכורת לגאולה הגדולה שאלוהים סיפק לבני ישראל ולחשיבות זכירתה. זוהי תזכורת לצורך בגאולה והצורך בתחליף לתפוס את מקומו של הבכור. היא גם תזכורת לחשיבות חג הפסח ויום השבת. פרק זה משמש כתזכורת לגדולים