בקהלת ה', המטיף ממשיך להרהר בהבל החיים. הוא מתחיל באזהרה מפני הקדשת נדרים פזיזים לאלוהים, מכיוון שהם עלולים להיות קשים לקיום ויכולים להוביל לעונש. לאחר מכן הוא ממשיך לדון בחשיבותה של שביעות רצון, ומציין שעדיף להסתפק במה שיש מאשר לשאוף כל הזמן ליותר. הוא גם מזהיר מפני סכנות החמדנות, ומציין שהיא עלולה להוביל לחיים של צער וחרטה. לבסוף, הוא מעודד אותנו ליהנות מההנאות הפשוטות של החיים, כמו אכילה ושתייה, ולהודות על מה שיש לנו.
דברי המטיף בפרק זה הם תזכורת לכך שהחיים חולפים ושאין לקחת אותם כמובן מאליו. הוא מעודד אותנו להסתפק במה שיש לנו וליהנות מההנאות הפשוטות של החיים. הוא גם מזהיר אותנו מפני הסכנות של חמדנות ונדרים פזיזים לאלוהים. בסופו של דבר, דבריו הם תזכורת לכך שהחיים קצרים ושעלינו להפיק מהם את המרב.