זילפה

זילפה הייתה דמות מקראית, שפחה של לאה, אשת יעקב. היא ניתנה ללאה על ידי יעקב במתנה, והיא ילדה לו שני בנים, גד ואשר. זילפה הייתה בתו של כהן מדיין, ושם אמה אינו ידוע. היא הייתה אחותה של בלהה, שהייתה גם שפחה של לאה. זילפה ידועה בעיקר בהיותה אם לשניים מבניו של יעקב, גד ואשר. היא ידועה גם בנאמנותה ללאה, המאהבת שלה. היא הייתה משרתת נאמנה ללאה, והיא הייתה מוכנה ללדת עבורה ילדים. זילפה היא דמות חשובה בתנ"ך, שכן הייתה אם לשניים מבניו של יעקב. היא סמל לנאמנות ונאמנות, והסיפור שלה הוא דוגמה לאופן שבו אלוהים יכול להשתמש אפילו באנשים הבלתי סבירים ביותר כדי להגשים את תוכניותיו.

זילפה הוזכר 7 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 29, פָּסוּק 24.