Who was סלוניה in the Bible?
Thessalonia related images
סיכום
סלוניה הייתה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותה בתם של מלך מקדון פיליפ השני ואשתו אולימפיאס. היא הייתה אחותם של אלכסנדר מוקדון וקליאופטרה. סלוניה נולדה בשנת 356 לפני הספירה והייתה הצעירה מבין שלושת האחים. היא גדלה בחצר אביה, המלך פיליפ השני, והתחנכה באותו אופן כמו אחיה אלכסנדר. היא גם לימדה את אמנות המלחמה ואומנה בשימוש בנשק. סלוניה הייתה נשואה לקסנדר, בנו של אנטיפטרוס, בשנת 317 לפני הספירה. היו לה שלושה ילדים איתו, פיליפ השלישי, אלכסנדר הרביעי וסלוניקי. לאחר מות אביה, סלוניה ובעלה היו מעורבים במאבק כוחות עם אחיה, אלכסנדר מוקדון, על השליטה באימפריה המקדונית. סלוניה ידועה בעיקר בתפקידה במאבק הכוחות בין אחיה לבעלה. היא הייתה תומכת נלהבת של בעלה וסייעה לו להשיג שליטה באימפריה המקדונית. היא נודעה גם בנאמנותה לבעלה ובנכונותה להילחם עבורו. סלוניה מתה בשנת 309 לפני הספירה ונקברה בבית הקברות המלכותי של איגה. מורשתה מתקיימת בדמות ילדיה, שהמשיכו לשלוט באימפריה המקדונית לאחר מותה.
האם ידעת?
כמה פעמים סלוניה הוזכר בתנך?
סלוניה מופיע 3 פעמים בתנך.
קרא את הספר של סלוניה קרא את התנך
סלוניה האזכור הראשון בתנך הוא בספר של מעשי השליחים, פרקים 20, פָּסוּק 4. קרא את התנך
שאלות נפוצות
סלוניה הייתה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותה בתם של מלך מקדון פיליפ השני ואשתו אולימפיאס. היא הייתה אחותם של אלכסנדר מוקדון וקליאופטרה. סלוניה נולדה בשנת 356 לפני הספירה והייתה הצעירה מבין שלושת האחים. היא גדלה בחצר אביה, המלך פיליפ השני, והתחנכה באותו אופן כמו אחיה אלכסנדר. היא גם לימדה את אמנות המלחמה ואומנה בשימוש בנשק. סלוניה הייתה נשואה לקסנדר, בנו של אנטיפטרוס, בשנת 317 לפני הספירה. היו לה שלושה ילדים איתו, פיליפ השלישי, אלכסנדר הרביעי וסלוניקי. לאחר מות אביה, סלוניה ובעלה היו מעורבים במאבק כוחות עם אחיה, אלכסנדר מוקדון, על השליטה באימפריה המקדונית. סלוניה ידועה בעיקר בתפקידה במאבק הכוחות בין אחיה לבעלה. היא הייתה תומכת נלהבת של בעלה וסייעה לו להשיג שליטה באימפריה המקדונית. היא נודעה גם בנאמנותה לבעלה ובנכונותה להילחם עבורו. סלוניה מתה בשנת 309 לפני הספירה ונקברה בבית הקברות המלכותי של איגה. מורשתה מתקיימת בדמות ילדיה, שהמשיכו לשלוט באימפריה המקדונית לאחר מותה.
סלוניה הוזכר 3 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Acts, פרקים 20, פָּסוּק 4.
