תמר

תמר הייתה דמות מקראית מספר בראשית. היא הייתה בתם של יהודה ותמר, ואחותם של ער, אונן ושלה. תמר ידועה בעיקר בזכות תפקידה בסיפור יהודה ותמר. לאחר שבנו הבכור של יהודה, אר, מת, יהודה אמר לבנו השני, אונן, להתחתן עם תמר וליצור יורש לאר. אונן סירב, אז יהודה סירב לתת לו את תמר בנישואין. אז התחפשה תמר לזונה ופיתתה את יהודה, שלא זיהה אותה. כתוצאה מכך היא נכנסה להריון עם תאומים, פרז וזרח. תמר זכורה בזכות האומץ והתושייה שלה בתקופה שבה לנשים היו מעט זכויות. היא זכורה גם בזכות נאמנותה לאלוהים, שכן הייתה מוכנה לסכן את חייה כדי להבטיח שהקו של אר ימשיך.

תמר הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Matthew, פרקים 1, פָּסוּק 3.