תמה

טעמה הייתה דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית. היא הייתה בתם של ישמעאל בנם של אברהם והגר, ואחותו של נביאות. טעמה היה הבכור לשנים עשר בניו של ישמעאל. טעמה ידועה בעיקר בזכות תפקידה בברית בין אברהם לאבימלך. אברהם כרת ברית עם אבימלך מלך גרר, ואבימלך ביקש מאברהם להישבע באלוהים. אברהם ביקש מטעמה להיות העדה שלו והיא הסכימה. טעמה ידועה גם בתפקידה בסיפור מותו של אברהם. לאחר מותו של אברהם קברו אותו ישמעאל ובניו, כולל טעמה, במערת המכפלה. טעמה זכורה בזכות נאמנותה ונאמנותה לאביה ונכונותה להיות עדה לברית בין אברהם לאבימלך. היא דוגמה לבת נאמנה שהיתה מוכנה לעשות כל מה שמתבקש ממנה.

תמה הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Nehemiah, פרקים 7, פָּסוּק 55.