סיימון

שמעון היה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותו אחד משנים עשר השליחים של ישוע. הוא היה בנו של יונה ואחיו של אנדרו. הוא היה דייג מבית סיידה, עיירה על הכנרת. שמעון נקרא להיות שליח על ידי ישו וקיבל את השם פטרוס, שפירושו "סלע". הוא היה מנהיג בין השליחים ונודע בעוזתו ובאומץ ליבו. הוא היה הראשון שהכיר בישוע כמשיח והיה הראשון שהתוודה על אמונתו בישוע. שמעון נכח ברבים מהניסים ומתורותיו של ישוע. הוא גם נכח בסעודה האחרונה ובגן גת שמנים. לאחר מותו של ישוע, שמעון היה מהראשונים שהיו עדים לתחיית המתים. סיימון היה דמות מפתח בכנסייה המוקדמת והיה גורם מרכזי בהפצת הבשורה. הוא היה מנהיג בכנסייה וכתב שני ספרים של הברית החדשה, פטרוס א' ופטרוס ב'. הוא גם נרצח בשל אמונתו בישוע. שמעון ידוע בעיקר בתפקידו כשליחיו של ישוע ובמנהיגותו בכנסייה הקדומה. הוא זכור בזכות אומץ ליבו ונאמנותו לישוע ותפקידו בהפצת הבשורה.

סיימון הוזכר 76 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Matthew, פרקים 4, פָּסוּק 18.