מי הי/תה שִׁמְעוֹן בתנך

שמעון היה דמות מהמקרא בתנ"ך הישן. הוא היה הבן השני של יעקב ולאה, ואח הלוי, יהודה, יששכר, זבולון ודינה. הוא היה מייסד שבט ישראל של שמעון. שמעון הידוע ביותר על תפקידו בסיפור עקידת יצחק. הוא היה האחראי שהציע שאחיו של יצחק ישמשו קרבן תמורה, וגם הוא היה זה שהחזיק בסכין אל גרונו של האיל שנעשה בו תמורה. שמעון היה גם מעורב בכיבוש כנען. הוא היה אחד משנים עשר מרגלים שנשלחו על ידי משה לסקור את ארץ כנען. והוא היה אחד משני המרגלים שהחזירו מסקירה עם דו"ח חיובי על הארץ. שמעון נזכר גם בעקבותיו בחלוקת ארץ ההבטחה. הוא היה אחד משנים עשר נשיאים שנבחרו לחלק את הארץ בין שנים עשר שבטי ישראל. שמעון נזכר בתור מנהיג של שבטו ומעבד נאמן של האל. הוא נזכר באומץ ובאמונתו בפני סכנה וקושיים.

שִׁמְעוֹן הוזכר 48 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 29, פסוק 33.

האמא של שִׁמְעוֹן הוא לאה.

האבא של שִׁמְעוֹן הוא Ya'akov.