סילה

סילה הייתה דמות מקראית שחיה במאה ה-10 לפני הספירה. הוא היה בנו של מפיבושת, נכדו של שאול, ונין של קיש. הוא היה אחיו של איש-בושת, ואבי בנה ורכב. סילה ידוע בעיקר בתפקידו במרד נגד איש-בושת, מלך ישראל. הוא ואחיו בענה הובילו מרד נגד איש-בושת, ולבסוף הרגו אותו. זה איפשר לדוד להיות מלך ישראל. סילה ידוע גם בתפקידו בקרב נגד הפלשתים. הוא ואחיו בענה הובילו מתקפה מוצלחת נגד הפלשתים, וזכו באדמה ובעושר. סילה זכור כמנהיג אמיץ ואמיץ שהיה מוכן לסכן את חייו לטובת עמו. הוא דמות חשובה בתנ"ך, ומורשתו מתקיימת בסיפורי גבורתו ואומץ ליבו.

סילה הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 Kings, פרקים 12, פָּסוּק 20.