שולמית

השולמית היא דמות מהתנ"ך, דווקא משירת שלמה. היא הדמות הראשית של הספר, וידועה ביופיה ובאהבתה לאהובתה. היא ידועה גם בנאמנותה ובנאמנותה לאהובה. השולמית היא צעירה מהכפר שונם, השוכן בצפון הארץ. היא בת למשפחה עשירה, והוריה אינם מוזכרים בתנ"ך. יש לה שני אחים, והיא הבת היחידה. השולמית ידועה בעיקר באהבתה לאהובה, המתוארת בשיר שלמה. היא ידועה גם בנאמנותה ובנאמנותה לאהובתה, וביופייה. היא ידועה גם בחוכמתה וביכולתה להבחין בין טוב לרע. השולמית היא דמות של נאמנות ונאמנות, וסיפורה הוא דוגמה לאהבת אמת. היא דוגמה כיצד להישאר נאמן ונאמן לאהובתו, גם מול מצוקה. היא גם דוגמה לאיך להבחין בין טוב לרע, ואיך לקבל החלטות נבונות.

שולמית הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Song of Solomon, פרקים 6, פָּסוּק 13.