Who was שאמה in the Bible?
The story of שאמה
in Hebrew: שאמה
שאמה היה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותו בנם של יעקב ולאה. הוא היה בנם הרביעי של יעקב ולאה, והראשון מבין שישה בנים שנולדו ללאה. היו לו חמישה אחים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה ויששכר. הוא היה גם אב לארבעה בנים: שלח, אפרים, זבולון ודינה. שאמה ידוע בעיקר בהיותו האב הקדמון של שבט יהודה. הוא היה האב של שבט יהודה, שהיה אחד משנים עשר שבטי ישראל. הוא גם היה אביו של דוד המלך, שהיה המלך השני של ישראל. שאמה ידוע גם בהיותו אביו של שלח, שהיה אביו של שבט אפרים. שלח היה בנו של שמא ואביו של אפרים, שהיה אביו של שבט אפרים. שאמה ידוע גם בהיותו האב הקדמון של שבט זבולון. הוא היה אביו של זבולון, שהיה אביו של שבט זבולון. שמא ידוע גם בהיותו אביה של דינה, שהייתה בתם של יעקב ולאה. דינה היה אביו של שבט דינה, שהיה אחד משנים עשר שבטי ישראל. שמא ידוע בעיקר בהיותו אבי שבט יהודה, אביו של דוד המלך, אביו של שלח, אבי שבט אפרים, אבי שבט זבולון, ואביה של דינה, אביו של שבט דינה.
לשוחח עם שאמההאם ידעת?
כמה פעמים שאמה הוזכר בתנך?
שאמה מופיע 2 פעמים בתנך.
קרא את הספר של שאמה קרא את התנך
שאמה האזכור הראשון בתנך הוא בספר של דברי הימים א, פרקים 11, פָּסוּק 44. קרא את התנך
שאלות נפוצות
שאמה היה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותו בנם של יעקב ולאה. הוא היה בנם הרביעי של יעקב ולאה, והראשון מבין שישה בנים שנולדו ללאה. היו לו חמישה אחים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה ויששכר. הוא היה גם אב לארבעה בנים: שלח, אפרים, זבולון ודינה. שאמה ידוע בעיקר בהיותו האב הקדמון של שבט יהודה. הוא היה האב של שבט יהודה, שהיה אחד משנים עשר שבטי ישראל. הוא גם היה אביו של דוד המלך, שהיה המלך השני של ישראל. שאמה ידוע גם בהיותו אביו של שלח, שהיה אביו של שבט אפרים. שלח היה בנו של שמא ואביו של אפרים, שהיה אביו של שבט אפרים. שאמה ידוע גם בהיותו האב הקדמון של שבט זבולון. הוא היה אביו של זבולון, שהיה אביו של שבט זבולון. שמא ידוע גם בהיותו אביה של דינה, שהייתה בתם של יעקב ולאה. דינה היה אביו של שבט דינה, שהיה אחד משנים עשר שבטי ישראל. שמא ידוע בעיקר בהיותו אבי שבט יהודה, אביו של דוד המלך, אביו של שלח, אבי שבט אפרים, אבי שבט זבולון, ואביה של דינה, אביו של שבט דינה.
שאמה הוזכר 2 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Chronicles, פרקים 11, פָּסוּק 44.
