רוחמה

רוחמה היא דמות מקראית המוזכרת בספר הושע. היא בתם של גומר והושע, ואחותה של לו-רוחמה. היא ידועה בעיקר בהיותה סמל לחסדי אלוהים ולחסדיו. תפקידה של רוחמה בתנ"ך הוא לייצג את רחמיו וחסדיו של אלוהים. היא סמל לנכונותו של אלוהים לסלוח ולהשיב את עמו, גם לאחר שחטאו. פירוש השם שלה הוא "רחמים" או "חסד" בעברית. אירועי החיים העיקריים של רוחמה אינם מתועדים בתנ"ך. עם זאת, אביה, הושע, היה נביא שדיבר נגד חטאי בני ישראל. הוא גם ניבא על ביאת המשיח. הוריה של רוחמה היו גומר והושע. אחיה היה לו-רוחמה. היא לא מוזכרת בתנ"ך לאחר לידתה, ולכן לא ברור מה קרה לה. רוחמה ידועה בעיקר בהיותה סמל לחסדי ה' וחסדיו. היא תזכורת לכך שאלוהים מוכן לסלוח ולהחזיר את עמו, גם לאחר שהם חטאו. שמה הוא תזכורת לנכונותו של אלוהים לגלות רחמים וחסד למי שמחפש זאת.

רוחמה הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Hosea, פרקים 2, פָּסוּק 1.