רקם

רקם היה דמות מקראית שחיה בתקופת השופטים בברית הישנה. הוא היה בנו של הלם, מצאצאי מנשה, ואחיו של גלעד. הוא היה לוחם אמיץ ומנהיג שבט מנשה. הוא נודע בעיקר בזכות גבורתו ואומץ ליבו בקרב, ובנאמנותו לעמו. רקם היה מנהיג שבט מנשה ונודע בגבורתו ובאומץ ליבו בקרב. הוא היה לוחם עז והיה מוכן להילחם למען עמו. הוא נודע גם בנאמנותו לעמו ובנכונותו לעמוד למענם. הוא היה מנהיג שבט מנשה והיה מכובד על ידי עמו. רקם נודע גם בחוכמתו וביכולתו לקבל החלטות נבונות. הוא היה מנהיג חכם והיה מסוגל לקבל החלטות שהיו מועילות לעמו. הוא נודע גם בנדיבותו ובנכונותו לעזור לנזקקים. רקם היה דמות מקראית אשר נודעה באומץ ליבו, באומץ ליבו, בנאמנותו, בחוכמתו ובנדיבותו. הוא היה מנהיג שבט מנשה והיה מכובד על ידי עמו. הוא היה לוחם אמיץ ומנהיג חכם שהיה מוכן להילחם למען עמו ולעמוד למענם. הוא נודע גם בנדיבותו ובנכונותו לעזור לנזקקים.

רקם הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Chronicles, פרקים 7, פָּסוּק 16.