מַטִיף

מטיף הוא דמות מקראית הידועה בעיקר בתפקידו כנביא ומורה לדבר אלוהים. הוא נולד בעיר בית לחם להורים עמינדב ורהב. היו לו שני אחים, אהרון ומרים. מטיף היה נביא ומורה לדבר אלוהים. הוא נשלח על ידי אלוהים להטיף לעם ישראל ולהזהיר אותם מהשלכות חטאיהם. הוא גם היה מנהיגם של בני ישראל במהלך מסעם במדבר. הוא נודע בחוכמתו וביכולתו לפרש את רצון האל. מטיף ידוע בעיקר בתפקידו כנביא ומורה לדבר אלוהים. הוא היה דמות מרכזית בברית הישנה וזוכה לכתיבת מספר ספרי התנ"ך, כולל ספר קהלת. הוא זכור גם בזכות הדרשה המפורסמת שלו על ההר, שהיא אחד הקטעים המפורסמים בתנ"ך. מטיף זכור בזכות חוכמתו ויכולתו לפרש את רצון ה'. הוא זכור גם בזכות אומץ ליבו ואמונתו באלוהים, שאפשרו לו להוביל את בני ישראל במדבר. הוא דמות חשובה בתנ"ך וזכור בתפקידו כנביא ומורה לדבר ה'.

מַטִיף הוזכר 3 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Ecclesiastes, פרקים 1, פָּסוּק 1.