פַּרעֹה

פרעה הוא תואר ששימש את מלכי מצרים הקדמונים. המילה "פרעה" באה מהמילה המצרית "פר-עא" שפירושה "בית גדול". פרעה נחשב לשליט של כל מצרים ונחשב לישות אלוהית. הוא היה אחראי על ניהול המדינה, על שמירת החוק והסדר והגנת העם. פרעונים שלטו במצרים במשך אלפי שנים, וההיסטוריה של מצרים העתיקה מחולקת למספר שושלות שונות המבוססות על שלטונם של פרעונים שונים. כמה מהפרעונים המפורסמים ביותר כוללים את תותנקאמון, רעמסס השני וקליאופטרה השביעית. בתנ"ך, פרעה ידוע בעיקר כשליט בתקופת משה ויציאת בני ישראל ממצרים. לפי התיאור המקראי, פרעה היה שליט מצרים כאשר בני ישראל חיו בארץ כעבדים. כשהגיע משה ודרש מפרעה לשחרר את בני ישראל, פרעה סירב ובמקום זאת הגביר את נטל העבדות על בני ישראל. זה הוביל לסדרה של עשר מכות שהביאו בסופו של דבר לפרעה הסכים לשחרר את בני ישראל מעבדות. התאריכים המדויקים של הפרעונים ושלטונם אינם מפורטים בתנ"ך, אך סיפוריהם היו נושא למחקר היסטורי ודתי רב. הפרעונים ממשיכים להיות נושא מרתק עבור היסטוריונים, ארכיאולוגים וחוקרי מקרא, ושלטונם במצרים העתיקה נותר אחד הפרקים הידועים והמתמשכים ביותר בתולדות העולם העתיק.

פַּרעֹה הוזכר 279 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 12, פָּסוּק 15.