אוהד

אוהד היה דמות מקראית המוזכרת בספר שופטים. הוא היה בנו של בדן, מצאצאי מנשה, ואחיו של שמגר. הוא היה שופט בישראל במשך שמונה שנים. אוהד ידוע בעיקר בהנהגת בני ישראל בקרב נגד בני עמון. הוא הצליח להביס את העמונים, אך נהרג תוך כדי. מותו היה אבדה גדולה לבני ישראל, והם התאבלו עליו מאוד. אוהד היה מנהיג אמיץ ואמיץ שהיה מוכן להקריב את עצמו לטובת עמו. הוא זכור בזכות אומץ ליבו וחוסר האנוכיות שלו, ומהווה דוגמה למשמעות של מנהיג.

אוהד הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 46, פָּסוּק 10.