מואב

מואב היה דמות מקראית, בנו של לוט ואבי המואבים. הוא ידוע בעיקר בהיותו האב הקדמון של המואבים, עם שחי באזור ירדן של ימינו. מואב נולד לאחר שבנותיו של לוט פיתו אותו על מנת להבטיח את המשך שושלת אביהם. אחיו היו בן עמי, אבי בני עמון, ובנות לוט. מואב מוזכר בתנ"ך מספר פעמים, בעיקר בספר במדבר, שם מוזהרים בני ישראל שלא לתקוף את המואבים. במגילת רות מואב מוזכר כמקום בו חיו רות וחמותה נעמי לאחר יציאתם מבית לחם. מואב ידוע בעיקר בהיותו האב הקדמון של המואבים, עם שחי באזור ירדן של ימינו. המואבים נודעו בסבר פנים יפות ולעתים קרובות היו ידידותיים לבני ישראל. הם היו ידועים גם בסגידה לאל חמוש. מואב הוא דמות חשובה בתנ"ך וזכור בזכות תפקידו בתולדות המואבים. הוא זכור גם בזכות הכנסת האורחים שלו ונכונותו לקבל את בני ישראל לארצו.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 19, פָּסוּק 37.

השריון של אלוהים מואב הוא בתו הבכורה של לוט.

מותו של משה מואב הוא .