מירב

מירב הייתה בתם של שאול מלך ישראל ואשתו אחינועם. היא הייתה הבכורה מבין ארבעת ילדיו של שאול, ואחיה היו יהונתן, איש-בושת ומיכל. מירב הייתה מאורסת לדוד, מלך ישראל לעתיד, אך שאול נתן אותה מאוחר יותר לאדריאל ממחולה במקום. מירב ידועה בעיקר בזכות תפקידה בנרטיב המקראי של דוד ושאול. היא הייתה הראשונה מבין בנותיו של שאול שהובטחה לדוד, אך מאוחר יותר שינה שאול את דעתו ונתן אותה לאדריאל במקום. הדבר נבע ככל הנראה מקנאתו של שאול בדוד, שכן הוא היה מודע לפופולריות הגוברת של דוד בקרב עם ישראל. חייה של מירב לאחר נישואיה לאדריאל אינם רשומים בתנ"ך. עם זאת, סביר להניח שהיו לה ילדים איתו, שכן אדריאל מוזכר בתנ"ך כאב לחמישה מנכדי שאול. מירב היא דמות חשובה בתנ"ך, שכן היא הייתה הראשונה מבנות שאול שהובטחה לדוד. סיפורה משמש כתזכורת לקנאתו וחוסר הביטחון של שאול, וכיצד זה הוביל בסופו של דבר לנפילתו.

מירב הוזכר 3 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Samuel, פרקים 14, פָּסוּק 49.

השריון של אלוהים מירב הוא אחינועם.

מותו של משה מירב הוא .