מחלון

מחלון היה דמות מקראית ממגילת רות בברית הישנה. הוא היה בנם של אלימלך ונעמי, ואחיו של כיליון. הוא היה בעל אדמות אמיד בבית לחם, והוא ואחיו נישאו לשתי נשים מואביות, ערפה ורות. כאשר מתו מחלון וכיליון, נעמי נותרה עם שתי כלותיה. היא עודדה אותם לחזור למשפחותיהם, וערפה כן, אבל רות נשארה עם נעמי. מחלון ידוע בעיקר בזכות תפקידו במגילת רות. הוא זה שאפשר לרות ללקט בשדותיו, מה שאפשר לה לפרנס את עצמה ואת נעמי. הוא גם התיר לרות להתחתן עם בן משפחתו בועז, דבר שהיה חלק מרכזי בסיפורה של רות. מורשתו של מחלון היא של טוב לב ונדיבות. הוא היה מוכן לפרנס את רות ונעמי, למרות שהן לא היו חלק ממשפחתו. מעשיו מכינים את הבמה לסיפורה של רות, ומורשתו של טוב לב ונדיבות חיה.

מחלון הוזכר 4 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Ruth, פרקים 1, פָּסוּק 2.

השריון של אלוהים מחלון הוא נעמי.

מותו של משה מחלון הוא .