לוציוס

לוציוס היה דמות מקראית המוזכרת בברית החדשה. הוא היה מתנצר מאנטיוכיה, סוריה, והיה מראשוני המומרים הגויים. הוא היה בן לאב יווני ולאם יהודייה, והיה לו אח בשם מנאן. לוציוס ידוע בעיקר בהיותו אחד הגויים הראשונים שהתנצרו. הוא היה חבר בכנסייה באנטיוכיה, ונכח במועצת ירושלים, שם דנו השליחים האם יש לאפשר לגויים להצטרף לכנסייה. הוא היה תומך נלהב להכללת גויים, ודעותיו התקבלו על ידי השליחים. לוציוס היה גם חבר קרוב של השליח פאולוס, והוזכר בכמה ממכתביו. הוא היה מנהיג בכנסייה באנטיוכיה, ונודע באמונתו החזקה ובמחויבותו לבשורה. הוא גם היה מיסיונר, נסע למקומות רבים כדי להפיץ את הבשורה. לוציוס היה דמות חשובה בכנסייה הקדומה, והשפעתו הורגשה בכל התנועה הנוצרית הקדומה. הוא היה תומך חזק לשילובם של גויים בכנסייה, ודעותיו התקבלו על ידי השליחים. הוא היה חבר קרוב של השליח פאולוס, והיה מנהיג בכנסייה באנטיוכיה. הוא היה מיסיונר, נסע למקומות רבים כדי להפיץ את הבשורה, ונודע באמונתו החזקה ובמחויבותו לבשורה.

לוציוס הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Acts, פרקים 13, פָּסוּק 1.