Who was מִגרָשׁ in the Bible?
ביוגרפיה, סיכום והפניות לתנך
⭐תפקידים של מִגרָשׁ קרא את התנך
אדם המוזכר בספר בראשית ובקוראן המקראי
לשוחח עם מִגרָשׁ
Lot related images
סיכום
לוט היה דמות מקראית מספר בראשית. הוא היה אחיינו של אברהם ובנו של הרן. אביו של לוט נפטר לפני שאברהם ולוט עזבו את אור הכשדים. לוט ואברהם נסעו יחד לארץ כנען. לוט נודע בהכנסת האורחים ובצדקתו. לוט נודע בעיקר בזכות תפקידו בהרס סדום ועמורה. כששני מלאכים ביקרו את לוט בסדום, לוט הציע להם הכנסת אורחים והגנה מפני רשעות העיר. הכנסת האורחים של לוט הייתה כה גדולה עד שהמלאכים הזהירו אותו לברוח מהעיר בטרם תחרב. לוט ומשפחתו נמלטו מהחורבן, אך אשתו של לוט לא צייתה למלאכים והביטה לאחור, והפכה לעמוד מלח. ללוט היו שתי בנות, שנולדו לו ולאשתו בסדום. לאחר חורבן סדום התגוררו לוט ובנותיו במערה בהרים. כדי להבטיח את הישרדות משפחתם, בנותיו של לוט שיכרו אותו והולידו איתו ילדים. ילדים אלו הפכו לאבותיהם של המואבים והעמונים. לוט ידוע בעיקר בהכנסת האורחים ובצדקתו, וכן בתפקידו בחורבן סדום ועמורה. הוא זכור גם בזכות פעולות בנותיו בהבטחת הישרדות משפחתן.
האם ידעת?
כמה פעמים מִגרָשׁ הוזכר בתנך?
מִגרָשׁ מופיע 44 פעמים בתנך.
קרא את הספר של מִגרָשׁ קרא את התנך
מִגרָשׁ האזכור הראשון בתנך הוא בספר של בראשית, פרקים 11, פָּסוּק 27. קרא את התנך
שאלות נפוצות
לוט היה דמות מקראית מספר בראשית. הוא היה אחיינו של אברהם ובנו של הרן. אביו של לוט נפטר לפני שאברהם ולוט עזבו את אור הכשדים. לוט ואברהם נסעו יחד לארץ כנען. לוט נודע בהכנסת האורחים ובצדקתו. לוט נודע בעיקר בזכות תפקידו בהרס סדום ועמורה. כששני מלאכים ביקרו את לוט בסדום, לוט הציע להם הכנסת אורחים והגנה מפני רשעות העיר. הכנסת האורחים של לוט הייתה כה גדולה עד שהמלאכים הזהירו אותו לברוח מהעיר בטרם תחרב. לוט ומשפחתו נמלטו מהחורבן, אך אשתו של לוט לא צייתה למלאכים והביטה לאחור, והפכה לעמוד מלח. ללוט היו שתי בנות, שנולדו לו ולאשתו בסדום. לאחר חורבן סדום התגוררו לוט ובנותיו במערה בהרים. כדי להבטיח את הישרדות משפחתם, בנותיו של לוט שיכרו אותו והולידו איתו ילדים. ילדים אלו הפכו לאבותיהם של המואבים והעמונים. לוט ידוע בעיקר בהכנסת האורחים ובצדקתו, וכן בתפקידו בחורבן סדום ועמורה. הוא זכור גם בזכות פעולות בנותיו בהבטחת הישרדות משפחתן.
מִגרָשׁ הוזכר 44 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 11, פָּסוּק 27.
