יְהוּדָה

יהודה הייתה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותה אבי בני ישראל. הוא היה בנם של אברהם ושרה, ואחיו של ישמעאל. הוא היה אב לשנים עשר בנים, שהפכו לשנים עשר שבטי ישראל. יהודה היה מנהיג של עמו, ונודע בחוכמתו ואמונתו. הוא היה לוחם גדול, והוביל את עמו בקרב מול אויביהם. הוא גם היה מנהל משא ומתן גדול, והיה מסוגל לתווך שלום בין עמו לאויביהם. יהודה היה חסיד נאמן של אלוהים, ונודע בציות שלו לפקודות אלוהים. הוא היה מורה גדול, ולימד את עמו על חוקי אלוהים ומצוותיו. הוא גם היה מנהיג גדול, והיה מסוגל להוביל את עמו בזמנים קשים. יהודה ידוע בעיקר בהיותו אבי בני ישראל ובנאמנותו לאלוהים. הוא היה מנהיג גדול, מורה ומנהל משא ומתן, והיה מסוגל להוביל את אנשיו בזמנים קשים. הוא היה דוגמה מצוינת לאמונה ולציות לאלוהים, והוא זכור בזכות חוכמתו ואומץ ליבו.

יְהוּדָה הוזכר 43 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Matthew, פרקים 2, פָּסוּק 1.