יאשיהו

יאשיאס היה דמות מקראית שהיה בנם של אמון מלך יהודה וג'דידה בתו של עדיה מבוזקאת. הוא היה נכדו של המלך מנשה ונינו של חזקיהו המלך. הוא היה מלך יהודה משנת 640 עד 609 לפני הספירה. יאשיאס ידוע בעיקר בזכות הרפורמות הדתיות שלו. הוא היה המלך הראשון של יהודה שפעל בתורת ה' וביטל את עבודת האלילים. הוא השמיד את האלילים והמזבחות של אלי השקר והחזיר את עבודת ה'. הוא גם הורה לתקן את מקדש ירושלים ולהחזיר את חג הפסח. לאשיהו היו שלושה אחים, יוחנן, יהויקים וצדקיהו, ושתי אחיות, תמר ואביה. הוא היה נשוי לחמוטל, בתו של ירמיהו מליבנה, ונולדו להם שלושה בנים, יוחנן, יהואחז וצדקיהו. יאשיאס זכור בזכות הרפורמות הדתיות שלו ומחויבותו לחוק ה'. הוא זכור גם בגלל מותו בקרב מול פרעה נקו ממצרים. הוא נהרג בקרב מגידו בשנת 609 לפני הספירה.

יאשיהו הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Matthew, פרקים 1, פָּסוּק 10.