ג'מואל

ימואל היה דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית. הוא היה בנם של שמעון ולאה, ואחיהם של לוי, יששכר, זבולון ודינה. הוא ידוע בעיקר בשל היותו אחד משנים עשר בניו של יעקב, וחבר בשנים עשר שבטי ישראל. ג'מואל אינו מוזכר באף חלק אחר בתנ"ך, ולכן אין הרבה ידוע על חייו. עם זאת, מאמינים שהוא היה חלק מהגירת בני ישראל מכנען למצרים. מאמינים שהוא גם היה חלק מיציאת מצרים, וייתכן שהיה אחד המרגלים ששלח משה לתור את הארץ המובטחת. ג'מואל אינו ידוע בהישגים או הישגים מסוימים, אך הוא זכור כאחד משנים עשר בניו של יעקב וחבר בשנים עשר שבטי ישראל. הוא דמות חשובה בתנ"ך, ומורשתו חיה באמונה היהודית.

ג'מואל הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 46, פָּסוּק 10.