ג'אזר

ג'זר היה דמות מקראית המוזכרת בברית הישנה. הוא היה בנו של ישובעם, צאצא לשבט גד. הוא היה אחיו של גלעד, ואבי חושה וחצי מבני מכיר. ג'זר ידועה בעיקר בהיותה עיר המקלט של בני ישראל בתקופת השופטים. הוא היה ידוע גם בתור לוחם ומנהיג גדול. הוא היה חלק מצבא בני ישראל שנלחם בעמוני ובעמלק. ג'אזר נודע גם בנאמנותו לבני ישראל. הוא היה מוכן לוותר על אדמתו לבני ישראל כדי לעזור להם במאבקם בעמוני ובעמלק. הוא נודע גם בנדיבותו, שכן הוא נתן לבני ישראל מזון ואספקה ​​בזמן הצורך שלהם. ג'זר זכור בזכות אומץ ליבו ונאמנותו לבני ישראל. הוא היה מנהיג ולוחם גדול, ונדיבותו וטוב ליבו תמיד ייזכרו.

ג'אזר הוזכר 11 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Numbers, פרקים 32, פָּסוּק 1.