ג'חזיה

ג'חזיה היה דמות מקראית שחיה בתקופת השופטים בברית הישנה. הוא היה בנו של גדעון, השופט המפורסם והמנהיג הצבאי של ישראל. היו לו שני אחים, אבימלך ויתר. ג'חזיה ידוע בעיקר בתפקידו בקרב המדיינים. הוא היה אחד משלוש מאות האנשים שבחר גדעון להילחם נגד המדיינים. הוא גם היה אחד מעשרת האנשים שנשלחו לרגל אחרי מחנה האויב. ג'חזיה היה היחיד שחזר עם דיווח חיובי, שעודד את גדעון להמשיך במערכה. ג'חזיה זכור גם בזכות גבורתו בקרב. הוא היה הראשון לתקוף את מחנה האויב והצליח להרוג את המנהיג המדייני אורב. ג'חזיה זכור כלוחם אמיץ ואמיץ שהיה מוכן לשים את חייו על הסף למען עמו. הוא דוגמה לנאמנות ואומץ מול סכנה.

ג'חזיה הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Ezra, פרקים 10, פָּסוּק 15.