עמנואל

עמנואל, המכונה גם עמנואל, הוא דמות מקראית המוזכרת בברית הישנה. הוא ידוע בעיקר בהיותו המשיח המתנבא של העם היהודי. הוא ידוע גם בתור נסיך השלום ובנו של אלוהים. עמנואל נולד למרים הבתולה וליוסף בבית לחם. לא היו לו אחים. חייו היו בסימן סדרה של ניסים, כולל הפיכת מים ליין, ריפוי חולים והעלאת מתים. הוא גם הטיף את בשורת האהבה והסליחה, וביצע מעשי חסד רבים אחרים. עמנואל ידוע בעיקר בשל צליבתו ותחייתו. הוא נבגד על ידי יהודה איש קריות ונעצר על ידי השלטונות הרומאים. לאחר מכן הוא נידון למוות בצליבה. לאחר מותו, קם מן המתים ועלה לשמים. עמנואל זכור בזכות תורתו של אהבה וסליחה, והקרבתו למען חטאי האנושות. הוא זכור גם בזכות ניסיו ובזכות תחייתו, אותה חוגגים נוצרים ברחבי העולם.

עמנואל הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Isaiah, פרקים 7, פָּסוּק 14.