לו

עידו היה דמות מקראית שחי בתקופת ממלכת ישראל ויהודה החצויה. הוא היה נביא וכהן, והיה בנו של ברכיה ונכדו של עידו. הוא היה אחיו של זכריה, מחבר ספר זכריה. עידו ידוע בעיקר בזכות נבואותיו, שנרשמו בספרי דברי הימים ב' ועזרא. הוא היה בן דורו של ישעיהו הנביא והיה מנהיג של בני יהודה בתקופת המלך חזקיהו. הוא גם היה מנהיג של עם ישראל בתקופת המלך יאשיהו. נבואותיו של עידו התמקדו בשיקום בית המקדש ובחזרת עם ישראל מהגלות. הוא גם ניבא על ביאת המשיח ועל הקמת מלכות ה'. הוא היה דמות מרכזית בבנייה מחדש של בית המקדש ושיקום עבודת ה' בירושלים. נבואותיו של עידו היו חשובות בפיתוח האמונה היהודית ובביסוס האומה היהודית. הוא זכור בנאמנותו לה' ובמחויבותו לעם ישראל. הוא דמות חשובה בתולדות העם היהודי וזכור בזכות דבריו הנבואיים.

לו הוזכר 14 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 1 Kings, פרקים 4, פָּסוּק 14.