הלל

הלל היה מנהיג דתי יהודי שחי במאה ה-1 לפני הספירה. הוא נולד בבבל והיה בנו של גמליאל הזקן, מלומד יהודי בעל שם. היו לו שני אחים, שמעון ויהודה. הלל ידוע בעיקר בזכות תורתו על ההלכה, האתיקה והפילוסופיה היהודית. מיוחס לו את הקמת בית הלל, אסכולה להגות יהודית שהייתה בעלת השפעה על התפתחות היהדות הרבנית. הלל זכור בזכות אמירתו המפורסמת "אם אני לא לעצמי, מי יהיה בשבילי? אבל אם אני רק לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, מתי?" הוא ידוע גם בזכות כלל הזהב שלו, הקובע: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לרעך. זו כל התורה; השאר זה ההסבר; לך ולמד". הלל היה מורה ומנהיג דגול שזכה לכבוד בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד. הוא היה חסיד של שלום והבנה, ולתורתו הייתה השפעה מתמשכת על המחשבה והתרבות היהודית.

הלל הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Judges, פרקים 12, פָּסוּק 13.