הורדוס

הורדוס היה דמות מקראית אשר נודע בעיקר בתפקידו כמלך יהודה. הוא נולד בשנת 73 לפני הספירה לאנטיפטרוס האידומאי ולקפריסין, ערבי נבטי. היו לו תשעה אחים, ביניהם אחיו למחצה פאסאל והורדוס אנטיפס. הורדוס מונה על ידי הסנאט הרומי למלך יהודה בשנת 40 לפני הספירה. הוא נודע בפרויקטי הבנייה השאפתניים שלו, בהם הרחבת בית שני בירושלים ובניית עיר הנמל קיסריה מריתימה. הוא גם בנה את מבצר מצדה ואת העיר הרודיון. הורדוס נודע גם באכזריותו ובפרנויה שלו. הוא הורה על הוצאתם להורג של בניו שלו, וכן על טבח החפים מפשע, שבו הורה למות את כל הילדים הזכרים בבית לחם מתחת לגיל שנתיים. הורדוס מת בשנת 4 לפני הספירה ובנו ארכלאוס ירש את מקומו. הוא זכור כשליט רב עוצמה שהיה שאפתן ואכזרי כאחד.

הורדוס הוזכר 54 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Matthew, פרקים 2, פָּסוּק 1.