הרן

חרן היה דמות מקראית, בנו של תרח ואחיהם של אברהם ונחור. הוא ידוע בעיקר בזכות תפקידו בסיפור מסעו של אברהם מאור לכנען. לפי המקרא, תרח ומשפחתו קיבלו הוראה מאלוהים לעזוב את אור ולנסוע לארץ כנען. חרן, לעומת זאת, בחר להישאר באור ומת שם. חרן מוזכר בתנ"ך גם כאביו של לוט, שנלקח על ידי אברהם לאחר חורבן סדום ועמורה. חרן מוזכר במקרא גם כאביו של מילכה, שנישא לנחור, אחיו של אברהם. הרן ידוע בעיקר בזכות תפקידו בסיפור מסעו של אברהם מאור לכנען. הוא זכור גם בזכות נאמנותו לאביו, תרח, ונכונותו להישאר באור כאשר אביו ואחיו קיבלו הוראה מאלוהים לעזוב. הוא זכור גם בגלל היותו אביהם של לוט ומלכה.

הרן הוזכר 19 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 11, פָּסוּק 26.