גיאה

גיא הוא דמות מקראית המוזכרת בספר יהושע. הוא היה בנו של ראובן ונכדו של יעקב. הוא היה אח של חנוך, פאלו, חצרון וכרמי. גיח ידוע בעיקר בהיותו מייסד העיר גדור ששכנה במקצה השבט של בנימין. גיח היה מנהיג שבט ראובן והיה אחראי על הנהגת השבט בכיבוש הארץ המובטחת. הוא גם היה אחראי לסיוע בחלוקת הארץ בין שבטי ישראל. גיאה היה מנהיג אמיץ ואמיץ שהיה מוכן להילחם למען בני ישראל. גיאה ידוע גם בנאמנותו לאלוהים ובנאמנותו לברית שכרת אלוהים עם בני ישראל. הוא היה חסיד נאמן של אלוהים והיה מוכן לעשות כל מה שצריך כדי להבטיח שבני ישראל יוכלו לקיים את בריתם עם אלוהים. גיא זכור בזכות אומץ ליבו ונאמנותו לאלוהים ונכונותו להילחם למען בני ישראל. הוא דמות חשובה בתנ"ך וזכור לו בנאמנותו ואומץ ליבו.

גיאה הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 Samuel, פרקים 2, פָּסוּק 24.