חנוך

חנוך היה דמות מקראית אשר ידועה בעיקר בהיותו אביו של מתושלח וסבו רבא של נח. הוא היה בנו של ג'ארד ואביו של מתושלח, והסבא רבא של נח. הוא מוזכר בספר בראשית, בספר היובלים ובספר חנוך. חנוך ידוע בצדקתו וביחסיו הקרובים עם אלוהים. אומרים שהוא "הלך עם אלוהים" והועלה לגן עדן מבלי למות. מסופר גם שהוא קיבל חזון לעתיד, אותו רשם בספר חנוך. חנוך ידוע גם בתפקידו בהעברת הידע מהעולם הקדם-דילובי לעולם הפוסט-דילובי. אומרים שהוא העביר את הידע באסטרונומיה, מתמטיקה ומדעים אחרים לבנו מתושלח, שבתורו העביר אותו לבנו נח. חנוך ידוע גם בתפקידו בהעברת הידע על ביאת המשיח. אומרים שהוא ניבא את ביאת המשיח וכתב על כך בספר חנוך. חנוך הוא דמות חשובה בתנ"ך וזכור בזכות צדקתו, יחסיו הקרובים עם ה' ותפקידו בהעברת הידע והנבואה.

חנוך הוזכר 12 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 4, פָּסוּק 17.