אלישבע

אלישבע היה דמות מקראית מהברית הישנה. היא הייתה אשת אהרן, אחיו של משה, ובת עמינדב. היא הייתה אם לארבעה בנים, נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר. אלישבע ידועה בעיקר בזכות תפקידה ביציאת מצרים, כאשר היא ומשפחתה ליוו את משה ובני ישראל ביציאה ממצרים. היא גם נכחה במתן עשרת הדברות בהר סיני. אלישבע הייתה אשה ואימא מסורה, ונאמנותה לאלוהים הייתה דוגמה למשפחתה ולבני ישראל. היא הייתה אישה חזקה ואמיצה שהייתה מוכנה ללכת לפי רצון האל, לא משנה המחיר. אלישבע זכורה בזכות נאמנותה ונכונותה ללכת בעקבות רצון ה'.

אלישבע הוזכר 1 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Exodus, פרקים 6, פָּסוּק 23.