אלחנן

אלחנן היה דמות מקראית המוזכרת בספר שמואל ב'. הוא היה בנו של יאיר מבית לחם ונודע בהריגת גוליית, הלוחם הפלשתי הענק. אלחנן היה אחיו של דוד, מלך ישראל לעתיד. אלחנן היה לוחם אמיץ שלחם בצבאו של שאול המלך. הוא נודע בכוחו ובאומץ ליבו בקרב. הוא נודע גם במיומנותו עם קלע, שבו השתמש כדי להרוג את גוליית. ניצחון זה היווה נקודת מפנה גדולה במלחמה בין בני ישראל לפלשתים. אלחנן נודע גם בנאמנותו לשאול המלך. הוא היה אחד הלוחמים הבודדים שנשארו נאמנים לשאול גם לאחר שדוד נמשח למלך לעתיד. אלחנן נודע גם באומץ ליבו בקרב, שכן היה מוכן להילחם גם כשהסיכויים נגדו. אלחנן היה בנו של יאיר מבית לחם והיו לו כמה אחים, ביניהם דוד. הוא ידוע בעיקר בזכות גבורתו ומיומנותו בקרב, כמו גם בנאמנותו למלך שאול. הוא זכור בזכות ניצחונו על גוליית, שהיה נקודת מפנה גדולה במלחמה בין בני ישראל לפלשתים.

אלחנן הוזכר 4 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 Samuel, פרקים 21, פָּסוּק 19.