דן

דנית הייתה דמות מקראית המוזכרת בספר שופטים. היא הייתה בתו של אדם בשם לעדן, ואחותם של סימרי ויאיר. היא ידועה בעיקר בזכות האומץ והאומץ שלה מול הסכנה. כאשר בני ישראל הותקפו על ידי בני עמון, דנית הייתה היחידה האמיצה מספיק להוביל את בני ישראל לקרב. היא הצליחה לגייס את הכוחות ולהוביל אותם לניצחון. לאחר הקרב, היא זכתה לשבחים על אומץ הלב והגבורה. דנית ידועה גם בחוכמתה ובמנהיגותה. היא הצליחה לנהל משא ומתן על הסכם שלום בין בני ישראל לעמונים. היא גם הצליחה לשכנע את בני עמון לשלם כבוד לבני ישראל. דנית זכורה בזכות האומץ והמנהיגות שלה מול הסכנה. היא דוגמה לחוזק ואומץ מול מצוקה. אומץ ליבה וחוכמתה מהווים השראה לרבים.

דן הוזכר 4 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Judges, פרקים 13, פָּסוּק 2.