דגון

דגון היה אל פלשתי של פריון ותבואה, והיה אחד האלים החשובים במזרח הקדום. הוא היה בנו של אל, האל הראשי של הפלשתים, והיה אח של בעל וענת. הוא היה גם אביו של בעל-הדד, אל הסערה. דגון נודע בעיקר בזכות תפקידו בסיפור שמשון, שם סגדו לו הפלשתים במקדש דגון. לפי התנ"ך, שמשון הרס את מקדש דגון על ידי דחיפת שני העמודים שתמכו בו. דגון היה קשור גם לים, ולעתים כונה "אל הדג". לעתים קרובות הוא הוצג כאדם עם ראש ופלג גוף עליון של דג. הוא היה מזוהה גם עם פוריות וחקלאות, ולעתים צויר עם קרן שפע או אלומה של חיטה. דגון היה דמות חשובה במזרח הקדום, והפלשתים סגדו לו במשך מאות שנים. הוא נודע בעיקר בזכות תפקידו בסיפורו של שמשון, ובזכות הקשר שלו לים ולפוריות.

דגון הוזכר 13 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Judges, פרקים 16, פָּסוּק 23.