ארן

ארן היה דמות מקראית שהיה בנם של כלב ואזובה, ואחיהם של ירחמיאל וחור. הוא היה אב לארבעה בנים: עוז, חול, גתר ומשה. הוא ידוע בעיקר בשל היותו האב הקדמון של שושלת הכוהנים של הקהתים, שבט לוי. ארן היה צאצא ליהודה, והיה חלק משבט יהודה. הוא היה מנהיג השבט והיה אחראי להובלתם בקרב. הוא גם היה אחראי על חלוקת הארץ בין שבטי ישראל. ארן ידוע בעיקר בתפקידו בחלוקת הארץ בין שבטי ישראל. הוא היה אחראי על הקצאת הקרקע לשבטים השונים, ועל קביעת הגבולות ביניהם. הוא זכור גם בזכות תפקידו בהקמת ערי המקלט, שהיו מקומות מקלט למי שביצעו רצח בשוגג. ארן זכור גם בזכות תפקידו בהקמת הכהונה הלוית. הוא היה אחראי על בחירת הכוהנים והלויים שישרתו בבית המקדש. הוא גם היה אחראי על ארגון הערים הלוים, שהיו ערים שיועדו למגורים של הלויים. ארן זכור על תפקידו בהקמת הכהונה הלוית, ועל תפקידו בחלוקת הארץ בין שבטי ישראל. הוא זכור גם בזכות תפקידו בהקמת ערי המקלט, ובתפקידו בארגון ערי הלויים.

ארן הוזכר 2 פעמים בתנך.

האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Genesis, פרקים 36, פָּסוּק 28.