Who was אפולוס in the Bible?
The story of אפולוס
in Hebrew: אפולוס
אפולו היה דמות בולטת בכנסייה הנוצרית הקדומה. הוא היה נוצרי יהודי מאלכסנדריה, מצרים, והיה בן דורו של פאולוס השליח. הוא היה איש מלומד, בקיא בכתבי הקודש, ומטיף רב עוצמה. הוא היה מורה לבשורה של ישוע המשיח ומנהיג בכנסייה המוקדמת. אפולו נולד באלכסנדריה, מצרים, והוריו אינם ידועים. לא היו לו אחים ידועים. הוא היה תלמידו של יוחנן המטביל והוטבל על ידו. לאחר מותו של יוחנן, שמע אפולו את בשורת ישוע המשיח מאקילה ופריסילה, והוא הפך למטיף רב עוצמה של הבשורה. הוא נסע לאפסוס ולקורינתוס, שם לימד והטיף את הבשורה. הוא עזר מאוד לפול בשירותו, והשניים עבדו יחד כדי להפיץ את הבשורה. אפולו ידוע בעיקר בזכות הטפתו העוצמתית והוראתו של הבשורה של ישוע המשיח. הוא עזר מאוד לפול בשירותו, והשניים עבדו יחד כדי להפיץ את הבשורה. הוא היה איש מלומד, בקיא בכתבי הקודש, ומטיף רב עוצמה. הוא היה מורה לבשורה של ישוע המשיח ומנהיג בכנסייה המוקדמת. הוא היה דוגמה מצוינת לאמונה ואומץ, ומורשתו מתקיימת בכנסייה כיום.
לשוחח עם אפולוסהאם ידעת?
כמה פעמים אפולוס הוזכר בתנך?
אפולוס מופיע 10 פעמים בתנך.
קרא את הספר של אפולוס קרא את התנך
אפולוס האזכור הראשון בתנך הוא בספר של מעשי השליחים, פרקים 18, פָּסוּק 24. קרא את התנך
שאלות נפוצות
אפולו היה דמות בולטת בכנסייה הנוצרית הקדומה. הוא היה נוצרי יהודי מאלכסנדריה, מצרים, והיה בן דורו של פאולוס השליח. הוא היה איש מלומד, בקיא בכתבי הקודש, ומטיף רב עוצמה. הוא היה מורה לבשורה של ישוע המשיח ומנהיג בכנסייה המוקדמת. אפולו נולד באלכסנדריה, מצרים, והוריו אינם ידועים. לא היו לו אחים ידועים. הוא היה תלמידו של יוחנן המטביל והוטבל על ידו. לאחר מותו של יוחנן, שמע אפולו את בשורת ישוע המשיח מאקילה ופריסילה, והוא הפך למטיף רב עוצמה של הבשורה. הוא נסע לאפסוס ולקורינתוס, שם לימד והטיף את הבשורה. הוא עזר מאוד לפול בשירותו, והשניים עבדו יחד כדי להפיץ את הבשורה. אפולו ידוע בעיקר בזכות הטפתו העוצמתית והוראתו של הבשורה של ישוע המשיח. הוא עזר מאוד לפול בשירותו, והשניים עבדו יחד כדי להפיץ את הבשורה. הוא היה איש מלומד, בקיא בכתבי הקודש, ומטיף רב עוצמה. הוא היה מורה לבשורה של ישוע המשיח ומנהיג בכנסייה המוקדמת. הוא היה דוגמה מצוינת לאמונה ואומץ, ומורשתו מתקיימת בכנסייה כיום.
אפולוס הוזכר 10 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של Acts, פרקים 18, פָּסוּק 24.
