Who was איבדתי in the Bible?
The story of איבדתי
in Hebrew: חברים
אמיתי היה דמות מקראית המוזכרת בספר יונה. הוא היה אביו של יונה הנביא, והיה מהעיר גת-פר שבממלכת ישראל הצפונית. הוא היה צאצא לשבט זבולון. אמיתי ידוע בעיקר בהיותו אביו של יונה הנביא, שנשלח על ידי אלוהים להטיף לאנשי נינוה. יונה לא רצה לעשות זאת, ובמקום זאת ניסה להימלט מנוכחות אלוהים. אמיתי היה זה ששכנע את יונה לציית לצו אלוהים וללכת לנינווה. לאמיתאי היו עוד שני בנים, בשם יורם וגדליה. הוא היה אדם אדוק שפעל לפי חוקי אלוהים ולימד את ילדיו לעשות את אותו הדבר. הוא היה איש מאמין והאמין בכוחה של התפילה. אמיטאי זכור בזכות אמונתו וצייתנותו לאלוהים. הוא דוגמה לאב שלימד את ילדיו למלא אחר פקודות ה' ולבטוח בכוחו. הוא זכור גם בזכות תפקידו לשכנע את בנו יונה להישמע לצו ה' ולצאת לנינוה.
לשוחח עם איבדתיהאם ידעת?
כמה פעמים איבדתי הוזכר בתנך?
איבדתי מופיע 2 פעמים בתנך.
קרא את הספר של איבדתי קרא את התנך
איבדתי האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 מלכים, פרקים 14, פָּסוּק 25.
What is the meaning of the name איבדתי?
The name "Amittai" is of Hebrew origin and is found in the Bible. It means "truthful" or "my truth." Amittai is most notably known as the father of the prophet Jonah, as mentioned in the Book of Jonah. The name reflects qualities of truth and faithfulness, aligning with the characteristics often attributed to biblical names.
What is the origin of the name איבדתי?
Hebrew
שאלות נפוצות
אמיתי היה דמות מקראית המוזכרת בספר יונה. הוא היה אביו של יונה הנביא, והיה מהעיר גת-פר שבממלכת ישראל הצפונית. הוא היה צאצא לשבט זבולון. אמיתי ידוע בעיקר בהיותו אביו של יונה הנביא, שנשלח על ידי אלוהים להטיף לאנשי נינוה. יונה לא רצה לעשות זאת, ובמקום זאת ניסה להימלט מנוכחות אלוהים. אמיתי היה זה ששכנע את יונה לציית לצו אלוהים וללכת לנינווה. לאמיתאי היו עוד שני בנים, בשם יורם וגדליה. הוא היה אדם אדוק שפעל לפי חוקי אלוהים ולימד את ילדיו לעשות את אותו הדבר. הוא היה איש מאמין והאמין בכוחה של התפילה. אמיטאי זכור בזכות אמונתו וצייתנותו לאלוהים. הוא דוגמה לאב שלימד את ילדיו למלא אחר פקודות ה' ולבטוח בכוחו. הוא זכור גם בזכות תפקידו לשכנע את בנו יונה להישמע לצו ה' ולצאת לנינוה.
איבדתי הוזכר 2 פעמים בתנך.
האזכור הראשון בתנך הוא בספר של 2 Kings, פרקים 14, פָּסוּק 25.
